ספריית בית התותחן, היציאה מלבנון מזוית אישית, דגן, עטר


עמוד הבית
חיפוש בקטלוג
תוצאות חיפוש אחרון
שעות פתיחה
המנוי שלי
חיפושים קודמים
סל מועדפים
שאל את הצוות

שם כותר של המאמר : היציאה מלבנון מזוית אישית

מספר פריט: 100579
שנת הוצאה: 2000
  סיווג הפריט: מאמר, תיק   סוגה - ג'אנר: צבא ובטחון
הערות: הקדמה
בימים שלאחר יציאת צה"ל מלבנון דובר רבות ב"עשיית היסטוריה" ופרשנים רבים כתבו בעיתונים על איכות הביצוע הצה"לית.
לאורך כל התקופה שלפני היציאה ובעת היציאה עצמה. לא חשתי כ"עושה היסטוריה" וכל כולי, יחד עם אנשי, עסקנו בתחום עליו הופקדו הפעלת הארטילריה.
רק למחרת היציאה, כאשר נפגשתי עם הסוללות והמתח הגדול של הימים האחרונים השתחרר, התחלתי להבין שהיינו חלק מתהליך צבאי מורכב בו עמדנו למבחן.
ימים אחדים לאחר מכן התיישבתי לכתוב.
מה שכתבתי הוא סובייקטיבי לחלוטין, על אף שהוא נסמך על יומני מבצעים ועוברות. כל כולו של מסמך זה הנו מזווית ההסתכלות האישית שלי.
אין זה סיפור גבורה. זוהו סיפור של עיסוק במקצוע ופיקוד על לוחמים. כל המפקדים והלוחמים שהייתי אתם והיו איתי בתקופה זו - להם מוקדשות המילים הבאות...



שלהי חודש אפריל
בשבועות האחרונים מתגברים אירועי הירי של החיזבאללה. כמעט ואין שעה ביום ללא אירוע. השבועות קצרים. פסח ראשון, פסח שני. תחושה קבועה של מחזור בזמן על אף המתח החלטתי לצאת לסוף שבוע בעיר אילת. הרגשתי כי גם לי אך בעיקר למשפחתי מגיע זמן איכותי משותף, כיוון שבתקופה האחרונה התראינו מעט מאוד. ביום חמישי אנחנו מתייצבים בשדה דוב. מפקד האוגדה, קפלן, מבקר באותו זמן בסוללת 'שרייפא'. הביקור בסוללה היושבת באזור הביטחון מטריד את מנוחתי ואני משתף בכף את אילה. אחד מהקשיים שבישרות הקבע הוא התשלום הכבד בחיי המשפחה. ההחלטה נעשתה. יוצאים לסוף שבוע. עכשיו צריך לדעת ליהנות ולהירגע.

יום שישי- 28.04.2000, מלון מלכת שבא
השעה שעת בוקר מאוחרת. סיימנו ארוחת בוקר דשנה ואנו מתארגנים ללכת לבריכת המלון.
הטלפון הנייד מצלצל, ומעברו השני של הקו נמצא קצין האג"מ: "דגן מה נשמע ?"
"בסדר, תודה. לא נותנים לך לנוח?" אני שואל. ארז, קצין האג"מ, סובל בחודשים האחרונים. בכל תורנות שבת בה הוא נשאר בבירנית מתרחש אירוע רציני.
" היה בבוקר אירוע גדול, לפחות 20 איכונים שונים. תקפו את מוצב ערמתא, יש הרוגים לצד"ל. כרגע השטח רגוע." . אני חושב שנייה ומשיב: "תאסוף את כל הנתונים, נבצע תחקיר בתחילת השבוע". עומס האירועים בתקופה האחרונה יוצר קושי ביכולת התחקור. אירוע רודף אירוע אך חייבים לתחקר הכול. כל פעילות מבצעית, כל תקלה, כל אירוע. היכולת לתחקר את האירועים, ודאי שאת המורכבים שביניהם, היא המפתח העיקר לשיפור המערכת עליה אני מופקד. רק דרך הסתכלות במראה ושאילת שאלות קשות ומורכבות נוכל להתקדם. ביום א' אנחנו חוזרים צפונה.
אורי בן השלוש מסרב להיפרד. ארבעה לילות רצופים עם אבא יצרו אצלו מצב חדש שאינו מורגל בו. עכשיו הוא אוחז חזק ברגלי ולא נותן לי ללכת. נשיקה אחרונה ואני שוב בדרך לבירנית.

יום ב' - 01.05.2000
מסתיים תחקיר האירוע. הרבה לקחים שהועלו בתחקיר הנם כאלה שהועלו בתחקירים קודמים. אני קצת מתוסכל. אומר מספר מילים וממליץ בפני דני, מפקד התותחנים הפיקודי, לתגבר במיידי את גזרת חטיבת "חירם" בסוללה נוספת. דני מקבל את עצתי ומתחייב להעלות את הנושא למחרת בהערכת המצב הפיקודית. חזרה לאוגדה, כנס מג"דים. קפלן מסכם. לא פשוט לפקד על יחידות כה רבות ומורכבות באווירה של חוסר וודאות. נטייתם של אנשים הנה לקבל הערכות, פקודות ומשימות חדות ופשוטות. אך המצב אינו פשוט. קפלן מנסה למצליח לעשות סדר במחשבות אך עדיין נשארות שאלות רבות פתוחות. ביציאה אני תופס את קצין האג"מ האוגדתי, נדב חג'בי, המקבל ממני עדכון על בקשתי לסוללה נוספת. ממבטח אני מבין שייתכן ולא קלט על מה אני מדבר. חשוב לי שקפלן ידע מבקשתי חשוב שיהיה תאום בין האוגדה לפיקוד בנושאים הארטילריים. בעבר כבר חטפתי על כמה "ריקושטים".



יום ג' - 02.05.2000 - יום השואה והגבורה
השתלמות מפקדים המוזיאון לוחמי הגטאות שלאחריה אני מתכנן להגיע לביתי. אין זו השתלמות ראשונה במוזיאון. השנה סיפורה של אישה, בגילה של אימי, אשר שרדה את השואה כילדה. הסיפור מזכיר לי את סיפורה של אימי. תמיד ביום הזה אני נזכר וחושב על אימא. במחשבות, יום זיכרון זה הוא יומה של אימא שלי.
בהפסקה בין ההרצאות אני פוגש את מפקד האוגדה, קפלן, במצב רוח טוב.
קפלן, קצין בעל הסתכלות חכמה ורחבה אשר יודע לרדת פרטים הטקטיים החשובים ולהתמקד בהם, נוטה לאחרונה להיות לא סבלני כלפי פקודיו נראה לי כי הוא מעביר מסר של ענייניות. אסור להתעסק בתקופה זו בדברים שוליים.
אמיתה ידועה באוגדה היא שכדאי להיות בחברתו של קפלן כאשר הוא במצב רוח טוב. כאשר קפלן עצבני, עדיף לצאת לסיור במוצבים. קצין, שהתרשל בתפקידו, עדיף לו להיות מחוץ ל "שטח ההשמדה" שלו. אחרת הוא צפוי לקיתונות של רותחין.
קפלן מעדכן אותי כי קיבל את עמדת המת"פ לגבי תגבור נוסף של סוללה. אני מחייך.
מקבל עדכון כי סוללה מגדוד קרן תגיע מחר לגזרה. המג"ד חובר אליי, שיחה קצרה, תדריך - ואנו נפרדים.
בשלהי היום מתחילה ה"זימונית" לצפצף. טלפון ליובל הקמב"ץ.
יובל , קצין מבוגר ואחראי, מעדכן בפרטים. אני מחליט לבטל את יצאתי הביתה. שיחה עם אילה. שוב היא מאוכזבת.
למחרת היום מגיעה סוללה מגדוד "קרן" לגזרה. את משימת פריסתה מקבל ק. האג"מ.
כמה שאלות ועדכונים לגבי מיקומה הסופי של הסוללה בקשתנו למקם את הסוללה מעבר לגדר הגבול נדחית ע"י אלוף הפיקוד.
משימת הסוללה הנה לפנות את סוללת 'שרייפא' לעבודה עם מפקדת הסיוע של עוצבת לבנון בלבד ולאפשר לבצע ירי אל משגרי הקטיושות והתותח שיורה על מוצב 'שרייפא'.
לבסוף אנו מסכמים כי מיקום הפריסה יהיה בוואדי שבין המוצבים "פרג" ו"צבעוני", מטרים ספורים מגדר הגבול.
הנחיה לקמב"ץ לבצע עם הסוללה טיוח ע"מ להכניסה לעניינים ועוד יום אחד מתוח מסתיים.


יום ה' - 04.05.2000

בצהריי היום מגיע דיווח כי בעקבות ירי פצמ"רים על אחד ממוצבי צד"ל הגיבו לוחמי צד"ל והרגו 2 אזרחיות לבנוניות. יום קודם תקף חיל האוויר בלבנון. פצצה טועה פצעה מספר אזרחים לבנוניים. ריח של קטיושות אל שטח ישראל עומד באוויר.
לאחרונה רבו המקרים שבהם יורים אנשים צד"ל אל תוך הכפרים בתגובה לירי עליהם. המתח והתסכול בצד"ל גדולים לאחרונה. חיזבאללה מפעיל עליהם לחץ כבד ואי הוודאות לגבי עתידם גם היא אינה תורמת ליציבותם.
פותחים חמ"ל מפקד.
עד היום רוב הפגיעות באזרחים גרמו לירי של חיזבאללה על מוצב צה"ל אשר בשטח ישראל. ציפורן, יקינטון ולבנה היו המטרות הקבועות לירי.
הפעם התחושה שונה.0533029994
מטווחים את כל הגזרה, פעולה אוטומטית שכבר הפכה להרגל בעת האחרונה. מבצעים דיון בחמ"ל. ההחלטה היא שתושבי הצפון ירדו שוב למקלטים. אני נזכר פתאום שביתי, נוב, נמצאת בטיול באזור. שיחה קצרה עם דודו קצין ההגמ"ר. "תמצא את הטיול הזה ותעיף אותם מהאזור". דודו מחייך.
דודו הוא מוותיקי האוגדה. יש לו מבט של 'אמרתי לכם', 'אל תדאגו' ו'מה אתם רוצים ממני' ביחד.
18:03- פריצת קשר ברשת ניהול האש האוגדתית. מערכת ה'נורית' שבמוצב "דליה" מדווחת על יציאות מארבעה אתרים שונים לכיוון קריית שמונה. האדרנלין מתחיל להשתחרר.
יש לעבוד מהר ולאשר לחטיבה לבצע ירי על האיכונים.
למעט איכון ירי אחד כל השאר נמצאים בתחומי הבטיחות המאפשרים ירי. אני מבקש לבצע את הירי בפלגות ועם ארבע פגזים בלבד. ההבנה, כי משגרי המטל"רים מדלגים מנקודת הירי במהירות, עומדת לנגד עיני. יש להספיק ולירות מהר על כל האיכונים. דיווח ראשוני על נפילות באזור מוצב 'פרג'. יש נפגעים.

כעבור זמן שנראה כמו נצח מתקבל דיווח ראשוני על הרוג. רס"ר שקד עוזרי, סמל טכני של סוללת התגבור מגדוד קרן, בזמן המתנה לקצין החימוש הגדודי, נפגע פגיעה ישירה ונהרג.
תחושה קשה. כל הרוג לצה"ל הנו אירוע שגורם להרהור נוסף לחמ"ל.
חלק מהירי שמבצעת סוללת רקפת איטי מאוד. בסוף האירוע אני מבקש הסברים מקציני הסיוע של החטיבה. תשובותיהן אינן מספקות. שיחה עם מג"ד גדוד "שפיפון" ודרישה שהנושא ייבדק במהירות.
הלילה מתארך. בשעה 02:00 תוקף חיל האוויר מטרות בכל לבנון. עם סיום התקיפות אני משאיר הנחיות טווחים לפנות בוקר ופורש לחדרי.


יום ו' - 05.05.2000

בשעת בוקר מוקדמת אני מתעורר ומתייצב בחמ"ל. הסוללות מטווחת את השטח השאלה
'האם יגיב חיזבאללה לתקיפות הלילה' עולה שוב ושוב בחמ"ל.
09:13- דיווחים ראשונים על נפילות במוצב 'הרדוף' ובשלומי .
עודד ווינס, מפקד מערכת ה'נורית', מזהה יציאה לכיוונו. הוא שומע את הנפילה של הקטיושה ורץ לראות את מיקום הנפילה. לאחר חזרתו למערכת הוא פוקד על החיילים להיכנס לחדר הביטחון וממשיך להפעיל את המערכת.
בתוך שלוש דקות נורה מטח ראשון אל משגרי הקטיושות.
חמ"ל הסיוע של חטיבת "ברעם" ותיק ומיומן.
לאחר מספר דקות מבקש אג"מ האוגדה לבצע ירי יזום לאיכונים שבצעו את הירי על קריית שמונה אמש.
תוך מספר דקות מתחיל הירי.
09:52- ה'נורית' מאכנת ירי מטל"רים על קריית שמונה.
רגע ארוך והאישור לביצוע הירי ניתן. הירי מתבצע הפעם במהירות ויעילות.
איכון אחד היורה על ה"קרייה" נמצא בפאתי אחד הכפרים. מודע למגבלות הבטיחות שאנו מטילים על עצמו, הוא מנצל באופן ציני את הציווי שלנו לא לפגוע באוכלוסייה חפה מפשע.
פניה למפקד האוגדה עם המלצה "חמה" לבצע את הירי האישור ניתן, מעגל הבטיחות עם הפיקוד נסגר והירי בסוללה מתבצע.
יום שישי בצהריים. צריך להתארגן לשבת. אני שולח את זמר, שמלווה אותי כבר כמעט שנתיים. לארגן מצרכים לשבת.
אחה"צ מתפרק המתח. רוב קציני האוגדה יוצאים לביתם. אני מציין לעצמי שצפויה לעבור שבת שקטה. למרות השקט אני מבקש מאילה שהשבת תישאר בביתנו עוד יהיו מספיק שבתות.



יום א'- 07.05.2000

שבוע קצר. באמצע השבוע יצוין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונחגוג את יום העצמאות.
בשיחה עם המת"פ אנו מתאמים פקודה לכל גורמי הארטילריה לקראת היציאה מלבנות. אני מציין בפני דני כי אן זו פקודה אלא תדריך בלבד. עדיין אין אישור לבצע פקודה. הישיבה השבועית אציין בפני הקצינים את הערכתי וייסגר המשך נוהל הקרב.
ההערכה והתחושה הנה כי אנו בתקופה האחרונה לקראת היציאה מלבנון.
בפעמים קודמות, לאחר שחיל האוויר תקף בלבנון, שררו מספר ימי שקט בגזרה. הפעם השקט מחזיק עד יום ראשון בלבד. חיזבאללה מפגיז את מוצב "ריחן" ומוצבים נוספים ברכס רמים. הארטילריה מגיבה.
כמעט ואין ירי חיזבאללה שאינו זוכה לתגובה מצדנו. כמויות הירי בסוללות גבוהה מאוד. מדי יום אנו "דוחפים" תחמושת לסוללות.
האם כל הירי מתוחקר? העומס על גדוד הארטילריה גבוה מאוד. החזקת גזרת הר-דוב יחד עם כמויות הירי הנורית על ידי הסוללות פוגעות ביכולת הפיקוח והחניכה של הגדוד. הצורך במפג"ד ארטילרי נוסף בגזרה עולה בשיחתי עם המת"פ. אנו מסכמים שנדון על כך שוב ביום חמישי.


יום ה'- 11.05.2000

זה עתה הסתיים תחקיר אירועי המטל"רים.
לא הצלחתי לפענח את הבעיה שגרמה לעיכוב בירי של סוללת רקפת, אך ברור לי כי קיימת בעיה בתקשורת בין סיוע החטיבה לסוללה. אני מנחה את החטיבה לבצע תרגולים עם הסוללה ולדווח לי.
קבוצת הפקודות הארטילריות מתחילה. עשרות קצינים. מג"דים, מסו"לים, קמב"צ סיוע, קשא"ים וקציני מערכות איכון. אפילו מקומם של אנשי המילואים לא נפקד.
בסיום הפקוד נשאלות שאלות רבות שלהן אין לי מענה. החל ב'מתי נגיע לקו' , דרך 'האם מדובר במיקום סופי' ועד ' חלוקת התחמושת אינה ברורה דיה'.
חשוב לי שהקצינים והמפקדים יבינו כי בתכנית המוצגת יהיו שינוים רבים והיא מהווה בסיס ליצירת הבנה בין המפקדים במערכת הארטילרית. רוב הקצינים מחפשים פקודות לעוסות אשר לא מתירות להם מרחב תכנון. שוב אני חוזר על העקרונות החשובים בתכנית ומנחה את המפקדים להתכונן לאישור תכניות שבוע הבא. במהלך סוף השבוע מתוכננות העברת מוצב טייבה לצד"ל.

סוף השבוע 12-13.05.2000

טלפון מיובל הקמב"ץ : " סוללת 'טבק', שתוכננה לעזוב את המוצב בתחילת השבוע, מדלגת לעמדתה החדשה במוצאי שבת". יובל מנסה להסביר לי בטלפון את הסיבה לדילוג במילות קוד.
טלפון לאילן, הקמב"ץ הסיוע של החטיבה, והדברים מתבהרים. הסוללה תדלג לעמדת 'חרצית עליה סיכמנו מבעוד מועד.
אני מחליט לנסוע בשבת ולוודא כי הדילוג נסגר ונוהל ניסת הסוללה לעמדה החדשה ברור לחטיבה ולסוללה.
שבת בבוקר. אורי הקטן בכיסא הבטיחות ואנו יוצאים לצפון.
פוגשים את המסו"ל ואת מ"פ המפקדה בעמדה החדשה. אופן הדילוג ועזיבת מוצב 'טבק' ברורים לכולם. בדרך חזרה אנו עוברים דרך חטיבת "ברעם". שיחה עם אילן קצין הסיוע. אילן, קצין איכותי, מבין מהר וניתן לסמוך עליו. מחליפים כמה משפטים ונפרדים.

יום א'- 14.05.2000

ביקור בסוללת 'שרייפא'. ההגעה לסוללה מתעכבת עקב בעיות אישורים. מעל שבועיים שלא הייתי במוצב. כמות השיירות שקטנה, עקב ההתראות בגזרה, והעיסוק בהכנות ליציאה מלבנון, גרמה לכך.
נסיעה דרך גשר אבו- זיבלה, התעכבות קצרה באזור בא"ח מג'דייה ואנו מגיעים.
שני נושאים מרכזיים מטרידים אותי: העומס הגדול שבו נמצאת הסוללה וכמות אירועי הירי על המוצב. לאחרונה ירה החיזבאללה מספר פעמים על המוצב.
רוב השיחה עם יוני המסו"ל נסובה סביב שני הנושאים הנ"ל. הסוללה נמצאת בקו כחודש ימים וירתה כבר כאלף וחמש מאות פגזים, כמות שבתקופות אחרות הייתה מספיקה לתעסוקה שלמה.
השאלות נשאלות והתשובות ניתנות. דיוק הירי בקו ובטווח, ירי במדפים סגורים, כושר ומוכנות לדילוג מחוץ למוצב הם אחדים מהנושאים שעולים.
לקראת הסיום השיחה מתרכזת בצפוי לקרות לנו. אני מבטיח לקצינים שבקרוב שוב יבצעו המחבלים ירי על הסוללה ויש לשקול כל פעם האם המצב האגמ"י מחייב יציאה מהמרחב המוגן.
חיזבאללה מבין שסוללת 'שרייפא' היא גורם משמעותי ביכולתו למוטט את צד"ל בגזרה.
19:00 - נפילות על מוצב 'שרייפא'. סוללת פרג מבצעת ירי לאיכון והירי לסוללה נפסק.
בלילה מועבר מוצב טייבה לחיילי צבא הדרום. מבחינתי יציאת צה"ל מלבנון אינה עוד תוכנית כי אם עובדה הקורמת עור וגידים.


ימים ב' ועד ד'- 15-17.05.2000

השבוע מוקדש לביקורים בסוללות ובמערכות האיכון.
חיזבאללה ממשיך בהפעלת לחת על צד"ל תוך שהוא מבצע ירי על מוצבי הקו סגול וסוללת 'שרייפא'.
בביקורים אני נותן דגש על קיצור זמני התגובה לירי. אחת ההבנות שנוצרו אצלי בחודשים האחרונים הנה הצורך לקצר ככל שניתן את זמן התגובה לירי חיזבאללה . נושא זה חזר מספר פעמים בסיכומי תחקירים לאירועים מורכבים. הנושא חשוב שבעתיים לקראת יציאת צה"ל מלבנון. בתוכנית היציאה יהיו הכוחות חלק מהזמן חשופים לארטילרית אויב. תגובה כל המערכת הארטילרית החל ב"נורית" דרך חמ"לי הסיוע ועד הסוללה המבצעת יצילו חיי אדם. פגז ארטילרי הנופל בסמוך לעמדת ירי של חיזבאללה מפסיק את הירי משם.
לקראת סוף השבוע אנחנו נכנסים לשלב אישורי התוכניות ליחידות. ככל שנקדים לכך ייטב.
ראשון המתייצבים לאישור הוא דובי. דובי, מסו"ל האיכון, קצין מקצועי ואחראי אשר את כל שירותו עשה בגזרת לבנון כבר סיים לתדרך את חייליו ומפקדיו ומבחינתו הכל מוכן. אנו עוברים על מספר נקודות והתוכנית הסופית מאושרת.


יום ה' - 18.05.2000

הבוקר נפתח בזיהוי תותח בגזרת חטיבת "ברעם".
בתוך מספר דקות מתעוררת כל הגזרה. ה"נוריות" מקריאות איכונים בקצב מטורף, חמ"לי הסיוע בחטיבות דורשים אישורים לירי. המערכת כבר מאוד משומנת . חמ"ל הסיוע באוגדה הגיע, "בזכותו של חיזבאללה", לרמת כישרות גבוהה מאוד. דיווחים ראשונים על תקיפת מוצב "ברעשית". מרכז הכובד של ירי חיזבאללה הוא בגזרת חטיבת "ברעם". בגזרה זו סוללת תותחים אחת בלבד, המוקצית לטובת ירי על מוצב ברעשית. איכוני חיזבאללה כמעט ואינם זוכים לתגובה בגזרה זו.
בסיכום האירוע מסתבר שמערכות האיכון שלנו איכנו 38 אתרי ירי מהם עשרים וארבעה בגזרה המערבית. מוצב "טבק" קיבל כמות ירי מכובדת. אני מציין בסיפוק כי דילוג הסוללה היה החלטה נכונה. שיח עם ק. אג"מ ומת"פ צפון ודרישה לסוללה נוספת לגזרה מערבית ומפג"ד ארטילרי נוסף.
אחה"צ מגיעים סגן מפקד עוצבת גולן והמג"דים המיועדים לחבור אלינו בשלב היציאה לאישור תכניות. אישור תכניות מנוצל ליצירת הבנות וניסיון לסגירת פערים בתוכנית.
המג"דים והסגן מעלים בפני נושאים שכלל לא חשבתי עליהם. כך צריך להיות. נוהל קרב חייב לעולם להיות דו - שיח ביום מפקדים. ביום ו' מתייצבת סוללה של גדוד "רשף" בש.א 150 ומפג"ד גדוד "קרן" מגיע לרקפת.


יום שבת - 20.05.2000

מאז יום חמישי בצהרים משתרר שקט בגזרה. תמיד אחרי אירוע מורכב ישנם יום או יומיים של שקט המאפשרים לנוח ולצבור כוחות.
שבת בצהריים. כמה קצינים מהאוגדה מתרכזים ליד משרדי, בניצוחו של רופא האוגדה, לסעודת שבת בצהרים. האווירה נחמדה, מזג האוויר נאה והאוכל איכותי. בסביבות השעה 16:00 מתחילה החברותא לעזוב וכמה דקות לאחר מכן מתחילות נפילות על מוצב "כרכום". בתוך מספר דקות נשמעות נפילות בכל הגזרה ומדווח על תקיפת מחבלים בשקיף אל חרדון.
הסוללות בש.א 150 מבצעות ירי למטרות "ארזים" והתקפת חיזבאללה נפסקת.
בשעת לילה מאוחרת אני יושב במשרדו של מפקד האוגדה. קפלן משוחח בטלפון עם בני מפקד יק"ל.
בסיום השיחה נשאר קפלן מודאג. לשאלתו: "מס"א, תוך כמה זמן לדעתך אנחנו יוצאים מלבנון?"
אני עונה :" לא יותר משבועיים ואנחנו בחוץ". קפלן עונה לי :" נראה לי שהרבה יותר מוקדם".
אני הולך לחדרי המחשבות לא נותנות לי מנוח בסביבות שלוש לפנות בוקר אני נרדם.


יום א' - 21.05.2000

06:30- נפילות ב"גלדיולה" ועל מוצבי צד"ל. הירי להר דב מתבצע מדרום לאגם קרעון. אין יותר מידי מה לעשות.
בשעות הצהריים המוקדמות אני נפגש עם קמב"ץ הסיוע של חטיבת "יחיעם" ,יגאל.
יגאל קצין מיוחד במינו. שירותו בלבנון הפגיש אותו פעמים רבות עם המוות. הוא זוכה להערכה גדולה מצ'יקו המח"ט ובכל ביקור בשטח הוא צמוד אליו. ההכנה של יגאל מלבנון מקצועית ואינטליגנטית. התוכנית מאושרת כמעט במלואה.
בדרך חזרה לאוגדה מועברים דיווחים על אזרחים ואנשי חיזבאללה בחלק ממוצבי צד"ל ברכס רמים.
מוצב טייבה ננטש ע"י גדוד 70 של צד"ל. חיילי הגדוד שנותרו מרוכזים בתל קבעה. היום מסתיים בירי כבד על ריחן, עישייה ושרייפא.
סוללת 'שרייפא', סוללה ב' מגדוד "שפיפון", מבצעת ירי כמעט ללא הפסקה. חלק מהלילה עובר בחמ"ל מפקד. לכולם ברור כי אנחנו נמצאים בימים ואולי אפילו בשעות האחרונות של צה"ל בלבנון
במהלך היום ניתנת פקודה לסוללה נוספת של גדוד "קרן" להגיע ל'טוליפ'.
בחצות מדוות הסוללה על מוכנות לירי ומופעלת ע"י סיוע יק"ל. הסוללה בפיקודו של ווינר, תגברה את הגזרה לפני כחודשיים ואני מכיר אותה כסוללה איכותית שניתן לסמוך עליה.
שש סוללות, שלוש מפקדות גדוד, שלוש מערכות "נורית", שתי מערכות "שילם", שתי מערכות מטאורולוגיה וחמש תצפיות ארוכות טווח פרוסות בגזרה. האם סדר כוחות כזה יספיק לימים הקרובים.


יום ב' - 22.05.2000 יום קרב ארוך

הבוקר, כנהוג ע"י חיזבאללה בימים האחרונים, נפתח בירי ארטילרי. המוקד הוא בגזרת הר דב. נפילות בסמוך למוצבים. אין נפגעים.
בסיום האירוע אני יוצא לכיוון 'טוליפ'. עשיתי לי מנהג לתדרך אישית כל סוללה שמגיעה לגזרה ולשוחח עם הלוחמים. תיאום ציפיות והדגשים שאתן לסוללה נראים לי חשובים ואיני מוכן לוותר על כך.
בדרך, במערכת הקשר, נשמעות פקודות אש מחמ"לי הסיוע לסוללות. מוצבי צד"ל בגזרת רכס רמים ננטשים בזה אחר זה.
בתוך שעה קלה גדוד 70 של צד"ל כבר אינו קיים. תהלוכות של אזרחים נעות לכיוון מוצבי צד"ל הנטושים. פקודת אש לעצרם, אם תינתן, תגרום לעשרות הרוגים. סוללות הארטילריה מופעלות לחסימת השיירות בעזרת ירי פגזי עשן.
השיחה עם הסוללה קצרה ועניינית. סקירה על המצב וכמה דגשים לארגון ולתכנון.
בדרך חזרה לאוגדה ארז, ק.האג"מ, מעדכן אותי במצב. תכנתי לבקר בסוללות נוספות, אך אני מחליט לחזור לאוגדה. חמ"ל המפקד רוחש פעילות. דיווח על נטישת מוצבים של צד"ל ונפילות במספר מוצבים.
סוללת מוחביב ננטשת על תותחיה והתחמושת שבה. עד הגעת מטוסי ח"א, שקיבלו את משימת השמדה הסוללה, מופעל סוללת פרג לירי שמטרתו מניעת הגעת חיזבאללה למוצב. הסוללה מבצעת ירי בנתוני פתיחה. הפגיעות מצוינות ותמונת המזל"ט המוקרנת בחמ"ל מראה בבירור כי התחמושת שנמצאת במוצב מתלקחת ומתפוצצת. הירי מרשים וגורם לצהלות שמחה בחמ"ל הסיוע ומילות עידוד בחמ"ל המפקד. בשעות הצהריים, במקביל לדיווחים על נטישת מוצבי צד"ל בגזרה המערבית, ניתנת פקודת פינוי לחטיבה המערבית של יק"ל.
החטיבה מכופפת גדוד לחטיבת "ברעם" ויש לתאם את הפעלת הארטילריה בין החטיבות.
כוח של יחידת "אגוז" הנמצא בפעילות יזומה בגזרה יפונה גם הוא בחיפוי ארטילרי.
אני נוסע לחטיבת "ברעם" להיפגש עם אילן, קמב"ץ הסיוע, לבדוק את תכניות האש ולאשרן. החטיבה נמצאת לא רחוב ממיקום הסוללות הארטילריות הגזרה המערבית- נכון יהיה להיפגש עם מפקדי הסוללות, לעדכן אותם במצב ולשמוע בעיות. המסו"לים לא מעלים בעיות ספציפיות והנושא החשוב ביותר בעיני, כרגע, הנו חבירתם לקמב"ץ הסיוע של החטיבה.
לקשר בין הדרג היורה לקציני הקישור יש משקל רב מאוד בביצוע המשימה. הכנה מראש של המטרות, תכניות האש והתחמושת תוך הבנת המשימה האג"מית יגדילו משמעותית את סיכוי הצלחתה. בחטיבה מציג בפני אילן את המטרות והתכנית. תמיד ראיתי באילן קצין מקצועי והוא מוכיח לי זאת שוב. בחזרה באוגדה. לפני עלייתי לחמ"ל אני שולח את רקפת, פקידתי, לביתה. יהיה לי נוח מאוד אם תישאר, אך יש התראות חמות לירי קטיושות ועדיך לביטחונה האישי שתהייה בביתה.
כוח "אגוז" מגיע לנקות הכינוס ועם חציית המסוק מבצעות הסוללות ירי למיסוך נקודת הנחיתה. דקות לא ארוכות עוברות והכוח בארץ בריא ושלם.
עד השעות הקטנות של הלילה מתבצעת הוצאת חיילי חטמ"ע לשטח ישראל. עם סיומו של הפינוי אני הולך לחדרי לתפוס תנומה קלה. ברור שהימים הקרובים יהיו עמוסים ושעות השינה יהיו מעטות.

יום ג' - 23.05.2000

05:00 - הבוקר נפתח בירי חיזבאללה על מוצבי צה"ל ברכס עלי טהאר.
בלוח הזמנים אני מתכנן ביקור בסוללות וכך אכן מתחיל היום. כבר במהלך הנסיעה ברור כי חזרתי לאוגדה תהיה מוקדמת יותר. בכניסה למוצב רקפת אני פוקד את המפקדים ומיד לאחר מכן ק. האג"מ מדווח לי על תקיפת מוצב כרכום וכי הסוללות מבצעות ירי לסיוע בסמוך למוצב.
לאחר כארבעים דקות אני שוב באוגדה. החמ"ל מאויש כולו והדיווחים מהשטח מצטברים על לוח במהירות . מאחז ארנון ננטש, כלא אל חיאם ננטש וכך הלאה. לכוח חטיבת גולני ששהה בחצביא, ומצא עצמו לפתע בחזית אל מול שיירות חיזבאללה, ניתנה פקודת לנתק מגע ולחבור לכוחותינו. סוללת 'טוליפ' מבצעת ירי מאסיבי של פגזי עשן לטובתם. מאוחר יותר חוזרת אותה תמונה במוצב שני.
דיווח על נפילות באזור זרעית, ותושבי הצפון נכנסים שוב למקלטים. ירי פצמ"רים של חיזבאללה מתבצע על המוצבים ריחן, בופור ודלעת. החטיבות פוקדות על הסוללות לבצע ירי על האיכונים. זמני התגובה טובים מאוד. טיל נורא על מוצב עולש. פגיעה בנגמ"ש נ"מ. אין נפגעים. מכל עבר מגיעים דיווחים על נטישת מוצבי צד"ל בגזרה המזרחית והצפונים. דיווחים על ירי טנקים ומסק"רים על רק"מ נטוש מועברים במערכות הקשר. הערכת המצב נקבעת לשעה ארבע ושלושים .
16:30 - החמ"ל עמוס באנשים . מ. האוגדה מסכם :" הלילה מפנים ומפוצצים את כל המוצבים באזור הביטחון". סוגיית מדיניות אש חודשה נסגרת והיא תקל על כל חמ"לי הסיוע במשימתם.
המשימה ברורה. עד הבוקר כל חיילי צה"ל הנמצאים בלבנון ישובו לישראל. האדרנלין מתחיל לזרום בעורקים. ברור שיהיה זה לילה ארוך מאוד.
אני אוסף את כל קציני הסיוע ומתדרך. קיים פער בתחמושת עשן וצריך להשלימו במהירות. יש לבדוק האם התחמושת הגיעה ל'שרייפא' ולטווח את כל השטח. מקצין הקשר אני דורש "קו חם" לסיוע יק"ל
קשר רצוף וזמין אתם יאפשר עבודה קלה וללא תקלות. מתבצע מעבר על הקצאות הסיוע של יחידת האש ומערכות האיכון לאחריו אני מבקש לדבר עם קמב"צי הסיוע בחטיבות ועם שי מיק"ל. עם שקיעת השמש מתחילים ביק"ל בפינוי מוצב"שני". כמות עשן גדולה נורת מסוללת טוליפ ונוצר פער ומחסור ראשוני בתחמושת זו. פגזי העשן הם המצרך המבוקש ביותר. היכולת ליצור "קיר עשן" , שמבודד את הכוח בתנועתו, היא מפצח ביכולת ההישרדות והלחימה של כוח מתמרן.
בשעה 21:00 מפונה מוצב "ריחן" וכעבור מספר דקות מדווח על פיצוצו. סגן מפקד עוצבת "גולן" מגיע לגזרה ומקבל תדרוך ראשוני על המצב. מעכשיו תהיה שליטת מפקדת הסיוע בגדודים קלה יותר. אם השליתי את עצמי שנצליח לשלוט על שלושה גדודי ארטילריה במקביל, ניתן לומר שלמדתי את הלקח.
ארז ויובל מרכזים את הקצינים לעדכון קצר. בימים האחרונים ביצענו מספר עדכונים, בעיקר בשעות הלילה, כך שהנוהל ברור לכולם ומתבצע במהירות.
בשעה 23:00 מתחילים לפנות את המוצבים "בופור" ו"דלעת". המתח בחמל מגיע לשיאו. בכל התרחישים שבהם עסקנו בהכנות ליציאה עלה רכס עלי טהאר כשטח שבו יהיה האיום המרכזי לכוחותינו.
קש"א בופור וקמב"ץ סיוע חטיבה מפעילים מסכי עשן. כמו כן מופעלות הסוללות לטובת שטחים שולטים שמהם נורו בעבר טילי נ"ט. בחמ"ל ניתן לראות את תנועת הכוחות. לפתע נראית פגיעה ליד אחד מכלי הרק"מ. בדיקה עם החמ"ל מורידה את האפשרות כי היו אלה נפילות של פצמ"רים. הדיווחים הראשוניים אינם ברורים ויתכן ויש נפגעים לכוח. דקות ארוכות עוברות והתמונה מתבהרת. אין נפגעים לכוח והוא ממשיך בדרכו. בשעה 23:47 מופצץ מוצב הבופור.
דקות קצרות חולפות ומערכת 'נורית' מדווחת על יציאות לכיוון דלעת. טווחי הבטיחות נבדקים במהירות. שני איכונים היורים נמצאים בכפר תבנית. האחד בתוך הכפר והשני מאה ושמונים מטר ממנו. אני פוקד לבצע 4 פגזי עשן לאיכון שבכפר וארבעה פגזי נפיץ לאיכון השני. מ. האוגדה מאשר את הירי בהנהון ראש. בימים רגילים היה ירי בטווחי בטיחות כאלה מחייב נוהל ארוך ואישור אלוף, אך כעת המצב שונה; החלטות מהירות יכולות להציל חיי אדם. כל התהליך לוקח דקות ספורות והאיכונים משתתקים.
מוצב דלעת מופצץ והכוח מתחיל לנוע. המתח של השעות האחרונות ובמיוחד של השעה האחרונה נותנים את אותותיהם ואני חש צורך להתאוורר מספר דקות. קפה חזק וסיגריה וחזרה לחמ"ל. המשימה הבאה תהיה פינוי מוצב 'שריייפא', משימה אותה יבצע גדוד "שפיפון". הסוגיה היחידה שנשארה פתוחה הנה השעה בה ניתן האישור לסוללה לדלג.
ע"פ דרישת האג"מ הסוללה תעזוב את המוצב לאחר שהכוחות מרכס עלי טהאר יעברו את קו נצוריה ויהיו באזור גשר החרדלה. משימת הירי האחרונה של הסוללה תהיה ירי לאזור הרפיע על מנת לאפשר תנועה בטוחה לכוחות
עם סיום הירי הסוללה מקבלת פקודת תנועה ובתוך כמה דקות היא בדרך. בתוך שלוש שעות מפונים שאר המוצבים וכוחותיהם נעים לעבר שטח ישראל.
בסביבות השעה 03:00 אני עוזב את המשרד ופורש למנוחה. בכוונתי לצאת בשעת בוקר מוקדמת לסוללות ולהיפגש עם החיילים והמפקדים לאחר לילה ארוך ולא קל.
אני מתקשה להירדם למרות העייפות. האדרנלין והמתח של השעות האחרונות עושות את שלו. עשרים דקות אחי השעה שלוש מופעלים מסכי עשן לטובת מוצב גלגלית.

יום ד' - 24.05.2000 - שעת בוקר מוקדמת

לאחר נסיעה של ארבעים וחמש דקות אנו מגיעים לקריית שמונה. העייפות הגדולה גורמת לי לפתוח ולסגור את העיניים מדי פעם. אוטובוסים המלאים במשפחות צד"ל נעים דרומה והכל נראה כמו בסרט. בסוללת טוליפ מרכזים את הלוחמים לשיחה. החיילים והמפקדים עייפים. מאורעות הלילה האחרון והתקופה האחרונה במוצב 'שרייפא' נותנים אותותיהם. רק כאשר אני מסיים את דבריי כאן אני מבין.
זהו.
יצאנו מלבנון. 


 

ספרים/גליונות:
שם מספר
מורשת לבנון חומר כללי 1905 חיפוש

סוג
ע"י
תאריך
משקל

האתר פותח בטכנולוגיית BuildaGate ע"י חברת IP-DOT