ספריית בית התותחן, קולות שתמיד איתי, וידאס תיקי


עמוד הבית
חיפוש בקטלוג
תוצאות חיפוש אחרון
שעות פתיחה
המנוי שלי
חיפושים קודמים
סל מועדפים
שאל את הצוות
כותר: קולות שתמיד איתי
מספר הכותר: 191
מוציא לאור: ספריית מעריבמשנה (עברית): תשס"דמשנה (לועזית): 2004
סיווג: ספר עיון 
סוגה-ג'אנר: צבא ובטחון 
מספר עמודים: 220
מפתח (Index): בחר
תקציר/הערות:

"רק ביום ראשון, 7.10.73, בשעה 22:30, קיבלתי הוראה, בקול נשי (קשרית)
המורה לנו לנטוש/לסגת. האם לא מן התבונה הצבאית היה שפקודה כזו
תימסר על ידי מפקד בכיר ולו רק לענות על שאלת טכניות ומבצעיות הכרוכות
בנסיגה? אך שוב אני מצהיר כי לא קלמן מגן ולא בשעה 20:00, אלא קשרית,
ובשעה 22:30 נתנה הוראה לנטוש..." (מפקד מעוז מילאנו במלחמת יום
כיפור).

תיקי וידאס, אשה במלחמת גברים. חיילת בחדר המלחמה של מפקדת
בלוזה, היא הקשרית שממנה קיבל מפקד מעוז מילאנו שעל גדות תעלת
סואץ, ביום השני למלחמת יום כיפור, את ההוראה לנטוש את המעוז ולסגת
לכיוון מזרח.
מילאנו לא היה המעוז היחיד. גם מעוזים אחרים בגזרה הצפונית של התעלה,
קיבלו הוראות נטישה דומות. לא ממפקדי הגזרה, לא ממפקדי האוגדה.
הפקודה הועברה בקשר, בקול נשי, בקולה של הקשרית שנתנה את ההוראה
שאמורה היתה להינתן על ידי אחרים.
קולות שתמיד אותי, אינו עוד ספר על מלחמת יום כיפור. בעזרת הקולות
שנשמעו דרך רשתות הקשר בחדר המלחמה בבלוזה, מתארת תיקי וידאס
מנקודת מבט שונה את ימי המלחמה הראשונים - את ההחלטות והדילמות,
את ההפתעה, את קריאות העזרה של המעוזים הנצורים, את מלחמת הגבורה
של הטנקיסטים שחשו לעזרה ושל חיילי המעוזים שנלחמו על חייהם. ולא
פחות מזה - גם את הקולות שלא נשמעו: שתיקת המפקדים.

ספר מיוחד ומרתק שמשלב את הגעגועים לחולות סיני, לחוםי הים, לשקיעות
המיוחדות, לאחוות הלוחמים, עם הקולות והמראות הקשים של מלחמת
הדמים שפרצה בשבת בצהריים.

סוג
ע"י
תאריך
משקל

האתר פותח בטכנולוגיית BuildaGate ע"י חברת IP-DOT