ספריית בית התותחן, סיפורה של יחידה פלוגת סיור א,א, 973 1996 - 1972, ביטון, יוסי


עמוד הבית
חיפוש בקטלוג
תוצאות חיפוש אחרון
שעות פתיחה
המנוי שלי
חיפושים קודמים
סל מועדפים
שאל את הצוות
כותר: סיפורה של יחידה פלוגת סיור א,א, 973 1996 - 1972
מספר הכותר: 317
סיווג: ספר עיון 
סוגה-ג'אנר: צבא ובטחון 
מספר עמודים: 114
מפתח (Index): בחר
תקציר/הערות: סיפורה של יחידה הוא סיפורה של קבוצת לוחמים רעים בנפש, בוגרי מלחמת ההתשה בשרותם
הסדיר שהתקבצו בקיץ 1972 לתקופת מילואים ראשונה באימון ההקמה של פלוגת הסיור באגד
הארטילרי, פלוגה העתידה לתת מענה ושרות לכל צרכיו של האגד מרמת הגדוד עד רמת הסוללה או
התותח הבודד, - שרות שכלל בעיקר : ניווט, ניתוב, סימון ושילוט דרכי תנועה יום ולילה, תצפיות,
אבטחה ,הובלת תחמושת, סיור וסימון משטחי פריסה חליפיים ואפילו "חיפוש אבדות" של תותחים
או כלים שאיבדו דרכם בלילה, "והשבתם אל חיק משפחתם"... בקיצור "העיניים האוזניים
והנשמה" של מפקדת האגד.
פלס"ר א.א.973 (או 214 כפי שניקרא אז ) היה הפלס"ר הראשון שעוד הספיק להתגבש ולבצע אימון
משותף ביחד עם האגד, ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים.
מלחמת יוה"כ תופסת את החברים ביחידה בני העשרים ומשהו בהפתעת מוחלטת, בכל זאת היו
הם הראשונים להצטייד ולנוע דרומה במהירות לעזרת הכוחות הסדירים שכבר נלחמו על חייהם
ובאבדות כבדות.
תחת פיקודו של אריאל שרון מפקד האוגדה, משתתפת היחידה ומסייעת לגדודי התותחנים בכל
המקומות הזכורים והעקובים מדם בצירי : "עכביש", "טרטור", "לקסיקון", "החווה הסינית" ועוד
ועוד... בהמשך צולחים את התעלה עם הכוחות הראשונים, ומביאים בכך לסיום המלחמה ממצב
אבוד, לניצחון מעמדה של כוח וכבוד.
מכאן ממשיכה פלוגת הסיור להתייצב כל השנים כפי שהמדינה מצווה לעשרות תעסוקות מבצעיות,
בכל קווי העימות בצפון, בדרום ובמזרח, ובין לבין גס אימונים לרוב.
במלחמת לבנון מוזעקת היחידה לרענון כוחות שזה עתה סיימו להלחם ומבצעת ארבע תקופות של
תעסוקה מבצעית, קרוב מאוד לפיצוצים ולמטעני התופת הידועים...
גם במלחמה הבלתי ברורה - האינתיפאדה לא נפקד מקומה של היחידה ובאין ברירה מבצעים גם
תעסוקות כאלה לרוב...
בכל השנים ובכל המשימות פעלה היחידה (כך מעידים מפקדיה) ביעילות, בנחישות, בהתמדה
ואומץ באופן המעורר כבוד והערכה, תוך שמירה קפדנית על אמות מוסר על טוהר נשק, על גיבוש
חברתי ומורל גבוה, כפי שיעידו הכתבים שבספר...
בשנת 1996 כשפעמי השלום מתענים ברקע, נקראת החבורה שהיגיעה זה עתה לגיל בגרות "לתלות
את נעליה" ולהעביר את הרסן והמושכות לדור צעיר יותר, ועושה זאת בעיניים דומעות וברגשות
מעורבים, כי חברות ורעות של עשרים וחמש השנים שביחד זה לא דבר שהוא קל ערך וזניח.
כתבנו ספר זה בתקופה שבא מדברים הרבה על העדר מוטיבציה ונסיגה גדולה בערך הצבא
והמדינה.
כתבנו ספר זה שידע הדור הבא והבאים אחריו, שאין לנו ארץ אחרת עליה להגן...
ואם סייענו בכך ולו במעט, זה שכרנו, זה חלקנו...
סוג
ע"י
תאריך
משקל

האתר פותח בטכנולוגיית BuildaGate ע"י חברת IP-DOT