ספריית בית התותחן, גדוד חת"ם 846 (9297) ספר הגדוד,


עמוד הבית
חיפוש בקטלוג
תוצאות חיפוש אחרון
שעות פתיחה
המנוי שלי
חיפושים קודמים
סל מועדפים
שאל את הצוות
כותר: גדוד חת"ם 846 (9297) ספר הגדוד
מספר הכותר: 352
סיווג: ספר עיון, ספר עיון 
סוגה-ג'אנר: צבא ובטחון, צבא ובטחון 
מספר עמודים: 144
מפתח (Index): בחר
תקציר/הערות: סיפורו של יהושע ברמן - ריאיון מ-18 באוגוסט 2004
יהושע השתחרר מהצבא הבריטי בשנת 1946 ואז נשא אישה והתגורר בקיבוץ דגניה. (האפט, אשכול וגלעדי היו ממקימי דגניה.) האפט, שהיה עוזרו של בן גוריון, הודיע ליהושע שעליו להתייצב ב"בית האדום" בתל-אביב ביום ראשון בשעה 10 בבוקר. בקיבוץ התנגדו.
ב"בית האדום" קיבלה אותו חיילת. הוטל עליו להקים מחנה גדול בפרדס כץ, שם יהיה הפיקוד של חיל התותחנים. נאמר לו כי 35 אנשים מחכים לו ליד גשר הירקון לצורך הקמת המחנה. ביניהם היו שני בחורים שלמדו בטכניון שנשלחו להקים אוהלים, והיה שם קבלן שעבד בהכנת גדרות ואינסטלציה. הקבלן שראה את ברמן אמר: "הנה הבן של משה ברמן," והוסיף, "חסרים לי פועלים, תן לי כמה אנשים שלך ואני אשלם לך כפליים." ברמן תפס אותו בצווארון, הרים אותו ואמר לו שלא יעז לבוא אליו שוב עם הצעות כאלה! אח"כ כינס את החיילים ואמר להם כי תפקידם להקים את המחנה ושלא יעזו לעבוד עם הקבלן.
העולים החדשים שהגיעו לגדוד, אנשי מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) נשאלו למי מהם יש ידע בתותחנות? ביניהם היה אחד בשם קאופמן ששירת כקצין בצבא הצרפתי. כשהגיע התותח הראשון 65 מ"מ ללא כוונות וכמה פגזים לתותח, לא ידענו איך להשתמש בו. יהושע נזכר בקצין הצרפתי וקרא לו. ואותו קצין אמר לו כי התותחים הללו ישנים והשתמשו בהם לירי כבוד. הוא טען כי מתוך ראייה הוא יודע מה עושים עם התותחים. את התותחים אחסנו במשאית מלאה בצל, כדי שהבריטים לא יגלו אותם. הצרפתי לימד את החבר'ה איך להפעיל את התותחים, אח"כ נסעו לשפת הים ליד הרצלייה פיתוח, ושם ירו עם התותחים. מאוחר יותר העבירו תותח לרכס פוריה, משם צפו על השטח של תחנת הרכבת בצמח. אחרי שנורה הפגז הראשון, כיוונו שוב והפגז הבא פגע בחבית נפט שגרמה לפאניקה והצבא הסורי נסוג. כאשר הנשים והילדים פינו את דגניה מטוס סורי הפציץ את השיירה שבה הייתה גם אסתר אשתו. התותח השני הועבר לירושלים והשלישי הועבר לדרום.
יהושע הקים גדוד של ארבעה תותחים 65 מ"מ. נדרשו ארבע משאיות להובלת התותחים. היות שחסרו להם שתי משאיות הם קיבלו הוראה להחרים משאיות. נהגי המשאיות שנתפסו לא התנגדו אבל ביקשו שיתנו להם מכתבים לבעלי הרכב
והמשפחות. כאשר הוחרמו המשאיות בשעת לילה מאוחרת הנהגים היו עם נעלי בית ותחתונים ואח"כ צוידו בבגדים מתאימים.
בשעת בוקר מוקדמת נסעו למטווח ולאחר הניסוי ירדו לנגב. ביציאה מרחובות עמדה משטרה צבאית ונאמר להם להיכנס לחורשה ושם להמתין לקבלת הוראות. באותה שעה המצרים כבשו באזור אשדוד שטח שרוחבו שלושה ק"מ מהים לתוך היבשה. לחורשה הגיע ג'יפ והודיע שיש להעביר את התותחים לבית עובד ולהתכונן לירות לכיוון שיירה של המצרים, ליד גשר בדרך לת"א בגשר 'עד הלום', מערבית לאשדוד. צ"ע]. אחד הקצינים עלה על מגדל מים אבל לא היה מספיק קו טלפון לסלול מהמגדל עד לעמדת התותחים. אז הם חתכו קו של יחידה כלשהי וחיברו את המגדל לסוללה. הקצין זיהה שיירה שנעה על הכביש ואז סוכם שכשהשיירה תהיה קרובה לגשר ייתן פקודה לירות משלושת התותחים. בוצע ירי והם פגעו בג'יפ. המצרים ניסו לגרור את הג'יפ, ואז הם ירו שוב, והם ברחו בלי לגרור את הג'יפ.
בבוקר השכם הגיע פרדי נבלום, שנשלח להיות מפקד התותחנים בדרוס, עם סוללה שהייתה צריכה להחליף את הסוללה של יהושע. בין השניים התפתח ויכוח, כי מפקד האזור המסתייע לא רצה להחליף את הסוללה. לבסוף, יהושע הציע להם שהוא ישאיר להם את המטבח שלו וייקח את המטבח שלהם. יהושע ואנשיו נסעו לנגב, ורק קצין התצפית שהיה על מגדל המים והסמל שהיה איתו נשארו עם היחידה המחליפה.
בסופו של דבר חזר יהושע לצריפין, לאחר שמחנה פרדס כץ נסגר.
יהושע זומן לקורס בתל-אביב. מאוחר יותר הגיעו לחיל התותחנים תותחים מדרום אמריקה - תותחים ספרדיים. על יהושע הוטל לבדוק אותם. ירו מהם בעזרת חבלים ובאמת כמה מהם התפוצצו. כאשר הגיעו תותחי ה'קרופ' 75 מ"מ עם גלגלי העץ, קיבלו הוראה להעביר אותם מנתניה לכפר יונה. אבל כדי שלא יידעו שיש לצה"ל תותחים כאלה, ניתנה הוראה לגרור אותם בלילה. אבל גלגלי העץ עשו רעש כזה שכל התושבים פתחו חלונות לראות מה זה. קיבלו הוראה לנסות להעמיס את התותחים על קרונות רכבת ומעליהם לירות לעבר טול כרם.
מאוחר יותר, כאשר הגדוד הוסב לתותחי 25 ליטראות, בזמן נסיעה בלילה נפתחה עין הגרר של משאית שגררה תותח 25 ליטראות. התותח נותק וגלש לצידי הכביש. והנהג והצוות לא שמו לב. המשטרה הצבאית מצאה את התותח וגררה אותו למחנה שלה בכפר יונה. מוטק'ה והמג"ד הגיעו לשם, מצאו את התותח במגרש של המשטרה, וגררו אותו בחזרה לגדוד.
שנת 1956/ מבצע 'קדש'. הגדוד של יהושע נשלח לפרוס מול רפיח. סגנו של יהושע היה גרין. לפי תוכנית הסיוע היה אמור להתבצע ירי על ידי אונייה צרפתית ומיד אחריהם התותחים של יהושע. באזור רוכזו כמה גדודי ארטילריה כולל תותחים 155 מ"מ צרפתיים. להתקפה הצטרף גם גדוד חי"ר עם סוללת מרגמות כבדות 120 מ"מ. מהירי של האונייה הצרפתית אף פגז לא פגע במוצבי רפיח. בהתקפה השתתפה גם חטיבת שריון עם טנקים ועם סוללה של תותחי 105 מ"מ מתנייעים של גדוד 404.
בדרך חזרה בנסיעה בג'יפ של גרין, הוא שקע בתוך מחנה גדול ומואר ושם פתאום הגיעה קבוצה של חיילים מצריים שהצדיעו לו.
Array
סוג
ע"י
תאריך
משקל

האתר פותח בטכנולוגיית BuildaGate ע"י חברת IP-DOT