ספריית בית התותחן, בין חילים,


עמוד הבית
חיפוש בקטלוג
תוצאות חיפוש אחרון
שעות פתיחה
המנוי שלי
חיפושים קודמים
סל מועדפים
שאל את הצוות
שם כותר של המאמר : בין חילים
מספר פריט: 557
מקום הוצאה: בחירת שנהשנת הוצאה: 1944
  סיווג הפריט: כתב עת, סיפור   סוגה - ג'אנר: צבא ובטחון
הערות: בין חיילים
המשורר. חייל מהמדבר מספר: יום אחד בא ליחידה שלנו "חברה'מן" חדש. קיבלנוהו ב-"כבדהו וחשדהו". הַיינו: רובם בחשדהו ומיעוטם בכבדהו. בשבוע הראשון קשה היה לנו לעמוד על טיבו של זה. הוא היה קצת מוזר בהליכותיו, ומצפין את המתרחש בקרבו. לאחר זמן נגלתה נטיתו לדברי שירה, ובעיקר לדקלום. משתקפו בולמוס הקריאה היה מדקלם בלי הרף. קולות וברקים. התוכן היה מגוון, ואף קולותיו היו מגוונים – משאגת שור הבר ועד יללת התן ובת-היענה.
יצאנו בהתקפה נגד האיש ושירתו בת השמים, שיצאו מגדרם והשתוללו. סבלנו היה כבר למעלה מכוח אנוש, כוחותינו תשו כליל מחום המדבר וסופת השירה.
ההתקפה לא נתנה כל תוצאות, עד שנאלצנו לילה אחד לקפל את הקריין שלנו בתוך שמיכותיו ולהוציאו החוצה. אך גם זה ללא הועיל. כל הלילה התיפח הברנש בדקלום על הירח הבודד בים העננים ועל המשורר העלוב השוכב בים חולות המדבר.
יום אחד קיבל משוררנו פקודת העברה, וגל של התלהבות עבר על יושבי האהל. כל אחד סייע בידו לארוז חפציו, ובמחצית השעה היה גיבורנו מוכן ומזומן ליציאה, אם כי היו עוד ברשותו 4 שעות.
עברו ימים שקטים ודוממים. הריקנות השתלטה על הכל והשעמום אכל בכל פינה. ופעם אחת, עת ישבנו בליל ירח בחוץ, קרא חבר ואמר: יודעים אתם, חברים, אולי נזמין את המשורר בחזרה אלינו? כבר זמן רב לא שמענו דברי שירה ורב מאד השממון...
הנוחר. חייל שני מספר: רוחו של הסרג'נט המדריך במחנה האימונים היתה סרה ושועפת, והכל בגלל הטוראי החדש שבצריפו. אמנם החייל היה מסודר, חרוץ, מקשיב ומבין; אבל כל אלה לא עמדו לו בלילה: הוא היה נוחר ומפריע שנתם של האנשים, והכל היו מנמנמים בזמן השיעורים והאימונים.
הסרג'נט ניסה בכל האמצעים. כעגלון לשעבר ידע שצירי עגלה חורקים כשאין מושחים אותם בעטרן, ועל כן פקד על הטוראי להכניס תמיסת סבון לתוך האף. הבחור המסכן נשף והעלה קצף ובועות סבון מאפו, אולם הצגת חינם זו לא הפסיקה את הנחירה. למחרת הרכיב הסרג'נט על הנוחר מסכת גז, וכל הלילה נשמעו תרועות ויבבות וגניחות, כקול מקבר ממש, אבל בלי תועלת. ביום השלישי הביא את הנוחר לקצין הרפואי. הלה נאחז בהזדמנות זו, כיון שהמשרת שלו נסע לחופש, והציע שהנוחר יעבוד אצלו ביום ובלילה יישן ליד חדרו, וממילא יהיה תחת פיקוחו. למחרת חקר ודרש הסרג'נט אצל הקצין בענין הנוחר, והנה – הכל היה בסדר גמור. מרוגז פנה הסרג'נט לנוחר: מה סבוטז'ה זו שאתה נוהג אצלי, ורק אצלי אתה נוחר? – פשוט בתכלית הפשטות – ענה לו הבחור – אני נוחר רק בזמן שאני ישן, ואולם הלילה לא יכולתי לעצום עין, משום נחרתו של הרופא...
דואר. בימים שדואר מתעכב והמתיחות והצפיה מתגברות, אני נזכר בבשורת הדואר הראשון שנתקבל אחרי שבועות מעבר בדרך. העינים תרו בדרכים ובשבילים לקראת מכונית או אופנוע עם המטען היקר. בערוב היום הגיע. והיתה השמחה רבה לאלה שקבלו מכתבים, ואכזבה גדולה לאלה שלא הגיע אליהם כלום. דממה השתררה מסביב לתותח בעמדה. החברים שקעו בקריאה וצללי דמויות קרובות ויקרות להם רפרפו לפניהם בדומית התכלת של שקיעת בין ערבים בהררי נכר. גם אלה שלא קיבלו מכתבים ישבו מהורהרים בשתיקה כבדה. ורק אחד מהם, צעיר הוזה, נעץ מבטים עגומים ותבענים לעבר ההרים. התבונן בצוקי הסלעים שלהטו בארגמן השקיעה. לפתע פתאום התעורר כמו מתרדמה וקרא: הביטו וראו, כמה נהדרים ונשגבים צוקי הסלעים בבדידותם הגאה והאמיצה...
ב. לבני

ספרים/גליונות:
שם מספר
עלון התותחנים הסוללה העברית הראשונה לתותחנות נגד מטוסית מס' 10 100003 חיפוש

סוג
ע"י
תאריך
משקל

האתר פותח בטכנולוגיית BuildaGate ע"י חברת IP-DOT