ספריית בית התותחן, עוצבת התקומה, הרטמן .מנחם


עמוד הבית
חיפוש בקטלוג
תוצאות חיפוש אחרון
שעות פתיחה
המנוי שלי
חיפושים קודמים
סל מועדפים
שאל את הצוות
שם כותר של המאמר : עוצבת התקומה
מספר פריט: 615
מקום הוצאה: זכרון יעקב מוציא לאור: בית התותחן שנת הוצאה: -,-
  סיווג הפריט: מאמר, מאמר   סוגה - ג'אנר: צבא ובטחון, צבא ובטחון
הערות: עוצבת תקומה  הסטוריה
אגד ארטילרי 9222 היה, ויהיה תמיד אגד מיוחד וייחודי! מאז הולדתו ועד היום, שנת 2011, היה תמיד שונה מהכלל , ראשוני בכל דבר, מלא תהפוכות, ותמיד אתה מוצא בהיסטוריה שלו עוד ועוד אסמכתאות לעובדה, שאגד ארטילרי 9222 נבחר לא פעם כאגד המילואים הטוב בארץ! כמה חטיבות ו/או אגדים יכולים לומר שהיו להם במשך שנתיים נ15* גדודים? (כן, זו אינה טעות,) כמה חטיבות יכולות לספר על לחימה בשלוש חזיתות במלחמה אחת? אגד שהצמיח מתוכו מפקדים רבים ומהוללים, שחלקם תפס ותופס משרות רמות בצה"ל עד היום, בחילות ותפקידים רבים ושונים. היום יכול כל חייל באגד לומר בראש מורם :
"אני באגד 9222 4 ועל כך גאוותי" !

א.א. 9222 הוקם בשנת 1970 בשמו הישן: א.א. 213. עד אז היו בצה"ל "אגדים משימתיים", שלא היו שייכים לשום אוגדה, והמפקד הישיר שלהם היה הקתמ"ר. אימון ההקמה של האגד החדש היה למעשה "אבן הפינה" לעוצבת התקומה היום.
אוגדה 146 הייתה עתודה מטכ"לית, ובנויה על בה"דים. לכן, מפקד האגד היה מפקד בה"ד 9 (בסיס הדרכה של חיל התותחנים). המפקד הראשון של א.א. 213 היה אלי עשת וסגנו היה מאיר ויזל.

הסד"כ הראשון של האגד :
עם הקמת האגד, היו לאגד 2 גדודי תותחים %450, גדוד אחד "פריסט", גדוד של מרגמות 120 וגדוד מכמ"תים (מרגמות 160). מפקדי הגדודים היו :
אריה מזרחי (וסגנו אורי מנוס), יוסי שעיה, שמעוני וישראל שני נן"ל).

פלוגת הסיור של האגד הייתה הראשונה בצה"ל במתכונת זו, כשמפקדה היה (ונשאר עד סוף שנות השמונים) נתן יקים, הידוע לוותיקים בכינויו "דוניו".

האימון הרציני הראשון היה בפברואר 1973. אוגדה 146 מתאמנת והאגד מצטרף אליה. אימון נוסף מתבצע לקראת סוף הקיץ, ואליה מתווספים אנשי מפקדת האגד ומפקדי הגדודים (אימון שילדי,) בראשות מפקד האגד החדש דני פיינשטיין (אבידר). שמגיע לקבל את הפיקוד על האגד, תוך כדי אימון. האימון מסתיים אי-שם בחודש ספטמבר, ואז מצטרפים לאימון שילדי של אוגדה 146.
לקראת ראש השנה, מסתיים התרגיל. החבר'ה הולכים הביתה, הקצינים (בחלקם) עדיין מגויסים,
מלחמת יום- הכיפורים
לקראת פרוץ מלחמת יום הכפורים ואחרי 2 האימונים שעברו אנשי האגד במשך שנת 1973, מצב האגד היה מעניין מאוד :
הקצינים והמס"חים מסיימים אימון עם האוגדה בערב ראש-השנה, יתר חיילי האגד שוחררו, והכלים עברו לסדנאות, כדי שיהיו מוכנים בבוא העת. בקיצור, אין חיילים ואין כלים !
ב5- לאוקטובר קורא מוסה פלד, מפקד האוגדה, למפקד האגד, לישיבה במפקדת האוגדה ברמלה, ומטיל עליו לגייס את האגד. חיילי האגד מגויסים תוך 24 שעות. אבל מה עם הרכבים (שעדיין בסדנאות)ז כעת מתחיל "מרוץ נגד השעון", כדי שאפשר יהיה לצאת למלחמה. תחמושת לוקחים מכמה מקומות. מנחל שורק, מרמת פורייה, ואפילו "גונבים" (ברמת הגולן,) משאיות תחמושת של אגדים אחרים. קצינים יוצאים "בחפוז" לחפש ולקחת חזרה את כלי הרכב מהסדנאות (כמובן מה ששלם ולא מפורק!). קצין האספקה של האגד היה אלברט ארז (רג'ואן) ולדברי ההיסטוריונים "היה ממש אשף" במציאת כל החסר. מצטיידים במחנה יעקב, בפיקודו של ויזל הסגן, כאשר הקס"מ היה עמרם בלום (בהמשך - וס"ט האגד).
סד"כ האגד כולל בשלב זה :
1. גדוד 405 - עם כלים M109 כשהמג"ד הוא אריה מזרחי.
2. גדוד 899 - גם עם M109 והמג"ד הוא יוסי שעיה.
3. גדוד 822 - עם 105 מ"מ (פריסט)
4. גדוד - מרגמות 160 מ"מ עם המג"ד
שמעוני.
5. גדוד - מרגמות 120 מ"מ , והמג"ד היה
ישראל שני ז"ל.

מעניין לציין
1. 2 גדודי הM109 היו הראשונים בצה"ל עם הכלים האלו.
2. גדוד המכמ"תים (160 מ"מ), היה קודם בכלים 125 מ"מ נגררים.
3. גדוד 889 היה לפני כן "הגדוד הירושלמי". עם קנים של 25 ליטראות.
4. הגדוד של ישראל שני ז"ל, הגיע מ459-.

ביום ראשון, ה6- לאוקטובר נקראה ישיבה במטכ"ל, שמשתתפיה היו : דדו, טליק ומוסה פלד. הם נכנסים לדיון. מוטי כץ, דני פיינשטיין ונהגו מחכים בחוץ. ואז יוצא מוסה פלד ואומר : "
עולים צפונה".

תוך כדי נסיעה צפונה, מחלקים מעט מפות שיש, וגם הפקודות הראשונות יוצאות תוך כדי נסיעה. בינתיים מחלק מפקד האגד את הגדודים :
גדוד 405 נותן סיוע לחטיבה 7 (חטיבת ברק) ברמת הגולן.
גדוד המרגמות 120 מ"מ הולך עם גורדון (חטיבה 670 ), לבקעת הירדן.
המרגמות הכבדות (160 מ"מ) והגדוד של יוסי שעיה עולים יחדיו צפונה.
גדוד ה105- (הפירסט) עולה צפונה דרך כביש החוף וואדי ערה.
הלחימה ברמת הגולן:

מפקד האגד מגיע לחפ"ק הפיקוד בצפת עם מפקד האוגדה. הוא מבקש מפות (הם היו בירושלים ואין להם בכלל מפות של הצפון!), תדרים, מרשמי קרב וכו'. סוף סוף אפשר לראות את אזור הקרב ולהתחיל לתכנן משהו רציני.

בינתיים מובילים ויזל ו דוניו אוי גדודי האגד בדרכם צפונה. גדוד ה"פריסט" קיבל אישור לנוע על כביש החוף ומשם דרך ואדי ערה צפונה.

לאחר ישיבה אצל חקה ותוספת שיחה עם חיית בר-לב, (ורב הנסתר -עדיין - על הנגלה באותה ישיבה), מקבלים את דעתו של מוסה פלד לתקוף מדרום רמת הגולן. העלייה תהיה מצמח דרך פורסי, קבוצת פלורית ראשונה נערכת ביום ראשון בלילה בצמח בשעה 12. (כרגע יש בצמח רק מפקדה, ללא אפילו כלי אחד! הכלים מגיעים לאט-לאט תוך כדי שעות הלילה). הפקודה ניתנת למח"טים ולמפקדי הסיוע. יוסי שעיה מצטרף
ליוסי פלד, ישראל שני עם גורדון.

ביום שני, 7 באוקטובר בשעה 3 לפנות בוקר הגיע הגדוד הראשון של האגד, ה"פריסט", הגדוד הראשון שנכנס לקרב היה ה"פריסט" שהגיע הראשון, ומקבל הוראה להיכנס לשיירה עם 205. (מאותו רגע לא חזר יותר ה"פריסט" לאגד, ונשאר ברמת הגולן לטובת הפיקוד.) בשעה 8 בבוקר מתחילה העלייה לרמת הגולן.עוברים את כורסי. בעליה האחרונה לפני בני יהודה פורסים. המצב קשה מאוד, פתאום עולה על הרשת אורי מנוס (סמג"ד 405), הוא ישב עם 2 סוללות, ואומר : "המפקד, אני עומד לרשותך". מפקד האגד שמח שיש לו גדוד שמוכן לירות. כל מי ששמע אותו ברשת, ושמע את הטיווחים והירי, לא יכול לחלום שיש לו רק כמה כלים בודדים (קראו בהמשך על הגדוד!). דוניו רואה בדרך משאיות עם פגזים, ומצרף אותם אליו, וכך יש הספקת תחמושת לגדודים, ובמיוחד לגדוד של אורי מנוס. ויוניו עולה דרך הפתחה ומעלה גמלא ואיתו גדוד המכמ"תים ועוד גדוד %450. באמצע העלייה התחילו לירות לכוון חושניה. (היה זה הירי הידוע על גדוד הנ.ט. הסורי שהמתין לטנקים והושמד!) לאחר כיבוש הג'וחדר מגיע מפקד האגד לביקור בגדוד 405, הנמצא באל-ארבעין.
ביום שני (8 לאוקטובר) בצהריים מדלג האגד לכוון אל-על, 2 גדודים (של שעיה וה%4109) המכמ"תים נמצאים על ידו בציר השני. וכולם פורסים יחד.

גדוד המרגמות 120, שהיה פרוס על-יד תל הג'וחדר, חטף אש קשה מאוד. שם נהרג קת"ק של האגד. כאשר נכבש תל-פארם, קירבו את המכמ"תים עד מתחת לתל.

ביום שלישי האגד נמצא על ציר הנפט, והגדודים על ידו. יורים וזזים מעט, בגלל הירי עליהם. המכמ"ת קיבל נפגעים רבים. ההמשך היה בכודנה, שם היה קרב קשה.

אחרי ייצוב הקו, ב16- לחודש, התחילה הפריצה פנימה, כאשר הארטילריה נכנסת עם הכוחות ונותנת סיוע לאש. לקרב נכנסו כוחות ירדנים ועיראקיים, והאגד יורה ומשמיד חלק גדול מהם.

בשלב זה מקבל האגד ת.פ. גדודים רבים שהיו בשטח. כל גדוד שלא היה שייך לאגד צפוני (והיו הרבה גדודים דרומיים !) - סופח לאגד 213.
אחרי הכניסה למובלעת, קיבלו פקודה לרדת דרומה לסיני. הגיעו מובילים, והגדוד של יוסי שעיה ירד ראשון, וצלח עם ברן את התעלה. (עם שרוו צלח גדוד 872 שהצטרף אחר-כך לאגד כגדוד 8204) האוגדה ירדה לסיני אחרי הצליחה, לקראת סוף המלחמה. הגדודים שהיו ברמה נשארו שם.

אגד 213 יורד לסיני כמפקדה עם סיור האגד וגדוד מרגמות 120 (שיורד עם החטיבה שהוא מסייע לה), ומקבלים את כל הגדודים שנמצאים בראש הגשר של הצליחה. (7097,7115,8204,7037 וכו'). כעת מונה האגד 6 גדודים.

גד ו ד 5 0 4 במלחמת יו"כ

גדוד 405 הורכב מ3- סוללות (12 קנים) של תותחי %4109 (155 מ"מ). מפקד הגדוד היה אריה מזרחי, והסמג"ד אורי מנוס.
הגדוד עלה לרמת הגולן ביום ראשון בלילה, וביום שני בבוקר כבר היה בעמדה של סוללה בועז באזור הג'וחדר. מיקום הסוללות היה : סוללות א-ב מרוכזות בעמדות באחריות הסמג"ד, שנמצא בסוללה א'. סוללה ג' נלחמת באזור החרמונית.
בשלבי הבלימה, נסוגה סוללה א' לאזור הכנרת. בליל ה7.10- בשעה 00 :23 הגיעו טנקים סוריים עד לעמדת סוללה ב' וחיסלו את הסוללה. הם צלפו מקרוב ברוב הכלים, ופגעו בחיילים רבים. מפקדת הגדוד נמצאת 3 ק"מ מערבה. הסמג"ד מחבר את סוללה א' עם שארית (3 חיילים) סוללה ב', והשיירה נסוגה מערבה, במורד מעלה גמלא. זאת, תוך תקיפות סוריות נוספות ונפגעים נוספים. הייתה זו פעולה קשה ונועזת..
לאחר מכן, חוזר אורי ומצטרף לקרב. בשלב ההתקפה הצטרף לסייע בכוח האש בגזרת קונייטרה. אורי מנוס, הסמג"ד מקבל ממפקד האגד מטרות, המיועדות לגדוד שלם (!) ויורה עם כלים בודדים. קצב האש גורם לכולם להאמין שיש לו גדוד שלס! רק אחרי זמן, (למחרת, ביום שלישי) כשמפקד האגד מגיע לגדוד עם מפקד האוגדה, הם רואים את "גודל הגדוד היורה" ולא מאמינים!

על פעולותיו אלו בשעת הלחימה, קיבל הסמג"ד (שהיה אחר-כך מפקד האגד) רס"ן אורי מנוס ציון לשבח. 

גדוד 872 - 8204

ותיקי האגד ודאי זוכרים את המספר 872. "החדשים" יותר, יזכרו את 8204, ואלו שהצטרפו בשנים האחרונות, לא יודעים במה מדובר. ומדוע? כי היום אין גדוד כזה. הגדוד פורק לפני כמה שנים, וחייליו נשלחו ליחידות מחוץ לחיל התותחנים. אך אי אפשר לדלג על גדוד שעשה כל-כך הרבה. דומה שבין דפי ההיסטוריה של גדוד זה, מקופלת ההיסטוריה של מדינת ישראל. בחוברת זו נביא ממש בקצרה את סיפור הגדוד. בחודש מאי 1948 הוקם הגדוד הראשון (גדוד 1 שדה), ובו 15 סוללות. סוללה ו' (בפיקודו של אברהם שדמתי) הייתה הבסיס להקמתו של הגדוד 872. אימון ההקמה של הגדוד התקיים בבית-גוברין בחורף 1952. המג"ד הראשון היה רס"ן עמנואל לייבם. הכלים היו תותחי ה"קרופ" (ממלחמת העולם הראשונה), עם גלגלי עץ, והטווח 9.6 ק"מ.
בשנת 1955 נבחר הגדוד להיות הראשון, מבין גדודי המילואים, שמקבל את התותחים "החדישים ביותר" - 155 מ"מ נגררים, שהיו מהפכה של ממש בכוח האש של צה"ל.
טבילת האש הגיעה מהר מאוד. מבצע סיני מוריד את הגדוד דרומה למלחמה. הכינוי ברשת היה "אורנה", ובקשות הסיוע הציפו את רשת האלחוט. בקרב על הפיח ירו חיילי הגדוד 44 פגזים, ששינו את מהלכי הקרב. כשעלו חזרה על הכביש בדרך דרומה, חיכו להם חיילי חטיבות הצנחנים וגולני והריעו להם ממושכות. הייתה זו הבעת תודה והערכה לסיוע האש היעיל. הגדוד הגיע עד אל*עריש.
גדוד 824 היה בין ראשוני הגדודים שגייסו למלחמת ששת הימים. אנשי הגדוד גייסו בתאריך 17.5.67 בשעות הלילה. למחרת, עולים הכלים על מובילים, ומתמקמים בנחל רות על-יד ניצנה.
בחמישי ביוני נשמעת בקשר הסיסמה "סדין אדום", והגדוד מתחיל לדהור לכוון סיני. בדרך כבר נותנים סיוע להסתערות על אום"כתף. לאחר אגע מסיבית על אום כתף, פגע פגז מצרי ישירות בערימת חומר נפץ הודף, ושלשה מחיילי הגדוד נהרגו במקום.
הגדוד הגיע לג'בל הילאל, שם נתקל בכוח טנקים מצרי. אחד התותחים לא הספיק להתקפל לאחור, וספג פגיעה ישירה מטנק. 4 אנשי צוות נהרגו. הגדוד המשיך לנוע ולירות ללא הפסק. עבר את קסיימה, ביר-חסנה ונחיל.
ב9- לחודש התקיים מסדר הסיום של אוגדת שרון בקלעת א"נח'ל, אליו הגיע רק חלק מהכלים. משם מקבלים פקודת קיפול, וחוזרים לימ"ח. ב13- ביוני משתחררים ממלחמת ששת הימים.
בשנים 67-70 מתנהלת מלחמת ההתשה, והגדוד מבצע פעילויות שונות לאורך תעלת סואץ. בספטמבר 67 יושבת סוללה א' ע"י קנטרה, סוללה ב' מול העיר סואץ, וסוללה ג' מול איסמעיליה. במאי 68 יושבת סו' א' דרומית קנטרה, סו' ב' מול ג'בל שלופה, וסו' ג' על ציר בריסל. במאי 70 יושבת סו' א' מול כברית, סו' ב' מצפון קנטרה, וסו' ג' מול איסמעיליה. במלחמה זו איבד הגדוד 2 מחייליו.

בבוקרו של יום העצמאות הכ"א למדינת ישראל, התנהל קרב ארטילרי קשה בין קני הירדנים והעיראקים (122 מ"מ), לבין חיילי הגדוד שהיו בקרבת קיבוץ חמדיה. בעקבות קרב זה, הוענק לשלמה וייצמן, רס"ל הסוללה עיטור המופת.

מלחמת יום הכפורים מוצאת את הגדוד, והמג"ד שלה ראובן (רובי) פופר, באגד 212 (של עקנין).
בז- לאוקטובר בצהריים, כבר נמצא הגדוד בדהרה דרומה, כמובן על שרשראות. למחרת נמצאים בנסיעה. חולפים בצומת רפדים לכוון טסה, ומתייצבים לקראת ערב 
לרשות אוגדת שרון. במשך שבוע ימים (12-19.10), יורים ללא הפסקה על "טלביזיה", "מכשיר", "חמוטל" ו"חמדיה". תוך כדי הירי מקבלים גם התקפות של מיגים מצריים.
בתאריך 14.10.73 התנהל קרב שריון (השני בגודלו בהיסטוריה) בהשתתפות כ2000-טנקים ובסיוע ארטילריה. הניצחון המזהיר הושג גם הודות לעבודה נהדרת שעשו תותחני גדוד 872. למחרת מסיחים את דעתם של המצרים מתכנית הצליחה ע"י פעולה ארטילרית חכמה. ב16- "מרפדים" את הגדה המערבית בגזרת הצליחה ב70" טון של פגזים. כמו-כן מתקיים באותו יום דו-קרב ארטילרי עם המצרים. בקרב זה נהרגו 3 מחיילי הגדוד.
בהמשך נוטל הגדוד חלק פעיל בקרב על הצליחה. בתאריך 19.10 עובר בגדוד לאוגדת קלמן מגן. באותו יום בצהריים חוצים את התעלה.
הפסקת האש מוצאת את הגדוד 3 ק"מ צפונית לנקודת הק"מ ה101". מלחמת יום הכפורים גבתה מחיר כבד מהגדוד - 4 נפלו בסיני.
לאחר המלחמה, עובר הגדוד לרשות אגד ארטילרי 9222 (לשעבר 213), ועובר לימ"ח בכורדני. מספר הגדוד, גם הוא משתנה. כעת נקרא הגדוד במספר 8204. בהמשך עוברים בשנת 80 לחוות השומר, שהפעם תהיה באמת התחנה האחרונה.
מבצע שלום הגליל מביא את חיילי האגד שוב לימ"ח, אך הפעם עולים לרמת הגולן, תופסים עמדות ונשארים שם.
בשנת 1986 מפרקים את גדוד 8204, ושארית חייליו (הרבה הגיעו לגיל הפרישה) עברו לשרת בפיקוד העורף.

זהו סיפורו של גדוד מיוחד, שראשיתו בשנת 1948 ואחריתו בשנת 1986. זהו גם סיפורה של מדינת ישראל, של צבא ההגנה לישראל ושל חיל התותחנים.

בקרבות הרבים שבהם השתתף הגדוד נהרגו י"ד לוחמים.
יהי זכרם ברך.

שלום הגליל

מבצע שלום הגליל מוצא את האגד ערוך ומוכן. תרגולות קודמות הביאו לכך שהקריאה למילואים וההתייצבות היו מהירים מאוד. את פני הבאים מקבלים (בחיוך ובסבלנות מיוחדת!) עודד צ'ופ מפקד האגד, וסגנו גור קמחי (ששניהם היו בעבר מג"דים באגד שלנו) .
ההצטיידות והוצאת הכלים לשטחי הכינוס היו מהירים מאוד. כולם בטוחים שהנה יוצאים ללבנון. אך לא ! חיילי האגד יצאו מהימ"ח ונעו לכוון רמת הגולן. אוגדת הגולן נלחמה בלבנון. מישהו היה צריך לשמור, שהסורים לא "יעשו בלגן" ולא ינצלו את "החור". ה"מישהו" הזה הייתה עוצבת המפץ, ואיתה כמובן עוצבת התקומה. התותחים נעו על-גבי מובילים עד הפתחא ומשם עלו "על השרשראות" לרמת הגולן.
מפקדת האגד ישבה במקום א.א. 2872 במחנה קרו והגדודים היו פזורים על פני דרום הרמה, עד גשר אריק (פרק הירדן, ווכריסו). כולם כעסו ("למה לא נכנסנו ללבנון), אבל גם ברמת הגולן לא היה קל. הייתה זו הזדמנות פו "לגבש את הצוות והסוללה", "לטפל בכלי הבודד" וכו'. צוות שלישות האגד, (בראשותו של ניסים שמע ז"ל, וייבדלו לחיים : ארנפריד, בראון, ברנדיס, הרטמן, יוגב. . .) היו עסוקים ב"גניבות" למען החבר'ה (יין, עיתונים, משאית קולה, משחקים, בידוריות וכו'), כדי שלכל צוות יהיה "משהו", שיתרום להעלאת המוראל. מרוב מחסנים ואוצרות, תמיד "חיפשו מקום פנוי לישון". ותיקי האגד ודאי זוכרים את ההופעה של הגשש החיוור במחנה קרן, שאליו הגיעו מכל הסביבה יותר מ-2000 צופים. כך לפחות "עבר הזמן".
גדוד 7037 קיבל משימת לחימה בלבנון, יחד עם עוד גדודי מכמ"תים של אגדים אחרים. הגדוד עלה צפונה ונלחם באזור ג'בל-ברוך (שהיה בשיא הפריחה הנהדרת של עשרות הצבעים). הייתה זו סיבה נהדרת, לנסוע פעמיים בשבוע ללבנון "לבקר אותם ולראות מה חסר להם". וה"חוויות" שהיו בדרכים שוות ספר נפרד! !!

לאחר החזרה הביתה מתחיל "זמן חדש". מפקדת האגד יוצאת לתעסוקת ארוכה בלבנון. שוב עוברים את הגבול, (אבל הפעם כבר לא אוכלים דגים בגזי"ן במסעדה עם מפלי המים. . .). פעם היינו בג'נין ופעם אחרת במחנה אנצאר, ולאט לאט מכירים עוד מדינה לא הספקנו לנוח מלבנון וכבר פורצת לה האינתיפאדה והגדודיים נקראים לשרת מילואים ביהודה ושומרון, חיילי הגדודים ודאי זוכרים את שכם צומת תפוח בית לחם חברון . המון תעסוקות שעדיין לא נראה סופן באופק.
מלחמת לבנון השנייה

מלחמת לבנון השנייה נפתחת. יחידות מתגייסות ואנחנו "במתח". יגייסו או לאו ישיבה בבית-ליד עם סא"ל אדוה הקשל"אית הנהדרת. מנחם שואל "מתי מתגייסים". אדוה עונה "אם יגייסו". מנחם צוחק "אין מלחמה בלי האגד שלנו".
במוצ"ש אדוה מתקשרת "מנחם, בוא מייד לבית-ליד. מגייסים". כך התחלנו את אותה המלחמה. הגיוס התחיל בלילה, והחבר'ה הגיעו חדורי רוח קרב. אחוז גיוס גבוה בזמן מהיר יחסי. מתחיילים בסככות (בלי תנאים!), מקטרים כרגיל, מחליפים חוויות ומתחיילים. קצינת שלישות חדשה (אליסה), שעדיין "לא נכנסה לעניינים", ואת הגיוס מנהלים שי ומנחם.
4 הגדודים עולים לקו הסגול. מתפרסים לאורך כל הקו, מכפר יובל במזרח ועד שלומי במערב. "יושבים על הקרקע" ויורים ללא הפסק. מנחם הרב ומשהילה הקא"ר מגיעים לביקור פעמיים-שלוש בשבוע. פעם הביאו משאית מלאה בנעליים, ופעם אף מצאו בדרך את המשאית של "סמי בורקס", ותמרנו אותה לשטח לגדודים. החבר'ה נהנו לאכול סטייקים בפיתות.


סד"כ וכלים באגד

עוצבת התקומה עברה שינויים רבים בסד"כ. גדודים באו והלכו. חלקם נמצאים היום וחלקם כבר מזמן לא באגד. לכן החלטנו להקדיש כמה שורות, כדי שהדורות הבאים ידעו מי היה, מי נמצא ואולי. . . יגיעו עוד חדשים במשך השנים הבאות. הסקירה הבאה נכונה לשנת תשע"א - 2011.

עם הקמת האגד (אגד ארטילרי 213), בשנת 1973, היו באגד :
1. גדוד 405. המג"ד היה אריה מזרחי.
2. גדוד 889. המג"ד היה יוסי שעיה. 3 . גדוד ה"פריסט"

4. גדוד מרגמות 160 מ"מ. המג"ד היה שמעוני.
5. גדוד מרגמות 120 מ"מ. המג"ד היה ישראל שני ז"ל.

לאחר מלחמת יום הכיפורים, מוצאים אנו את סד"כ האגד מורכב מחמשה גדודי חת"מ, לפי הסדר הבא :
1. גדוד 8204, לשעבר - גדוד 872 , שעליו הרחבנו בפרק מיוחד, כיאה לגדוד מהולל ורב היסטוריה כזה. הגדוד עזב את האגד באמצע שנות ה90-.
2. גדוד 9253, (ששינה מספר ל9238- במשך הזמן, וגם על כך בנפרד)
3. גדוד 7097.
4. גדוד 7115.
5. גדוד 7037. (גם הוא עזב את האגד )

בגדודים 1-4 היו תותחי 155 מ"מ (תומ"ת "הוביצר") על-גבי שרמנים ישנים. ודאי יש עדיין ותיקים הזוכרים כמה פעמים "נתקעו" השרמנים הישנים בכל מיני דרכים. בעליה לרמת-הגולן, בשבטה, בצאלים, ובעצם היכן לא. . .
בגדוד 7037 היו מרגמות כבדות 160 מ"מ (מגמ"חים), גם על שלדי שרמנים. גם הם היו "נוסעים מעט ונתקעים הרבה", אבל החוויות. . .

ימ"ח האגד היה בכורדני ("צפונים"), ושם בנו לאחר מלחמת ששת הימים את האגד החדש הנקרא "עוצבת התקומה". את מרכז הגיוס הקימו הפקידים הוותיקים (שהחזיקו את שלישות האגד עד אמצע שנות ה-90 ,) ראובן בראון ("השמן") וקלמן ארנפריד ("הבלונדיני עם הצמה").

לאחר מלחמת של"ג, עוזב את האגד גדןד 7037 (המכמ"תים), ואיתו נעלמת "פיסת היסטוריה" (וזו ההזדמנות לשמר אותה. . .). הכלים היו שחוקים. אמנם הם ירו נהדר, אבל עד שזזו. . .

לאחר כמה אימוני אגד, מגיעה טית 1986, ואיתה בא "המהפך הגדול סוף סוף הוחלט שהאגד "משנה פנים " ולא עוד כלים כל-כך ישנים. "הבשורה" הגיעה מפה לאוזן : "מקבלים רוכב". איזה מהפך דרמטי! מי שלא ראה את "קבלת הפנים" שעשה להם מרדכי קלינגל ("ההודי") הוותיק, "לא ראה שמחה מימיו".

בשנים 86-87 מסיים את תפקידו גדוד 8204 , ואנשיו (אלו שעדיין בגיל שרות - ולא היו הרבה,) עוברים לפיקוד העורף, לעזרה באינתיפאדה שזה עתה פרצה. (חיילי האגד "נדו להם בראשם" ולא "חלמו" שגם הם יגיעו לאינתיפאדה!)
במקומו מגיע לאגד גדוד "חדש" - 9242, שבראשו עומד- המג"ד שמוליק וייס (שהיה אחרי כמה שנים מפקד האגד).

בינתיים מזרימים "דם חדש וטרי" לגדוד 9253, חיילים חדשים שבאים ממחנה פילון, (אבל הכלים נשארים הימ"ח...) והגדוד משנה את מספרו. כעת הוא נקרא גדוד 9238 (למה? ככה!) וכזה הוא עד היום. ..

בשנת 1988 מגיע עוד חידוש לימ"ח "האלפות". החל מתחילת שנות ה90- מתחילים להחליף את הזחל"מים הוותיקים בנגמ"שים. "חתיכת היסטוריה" הלכה לה, ולא מעט דמעות ליוו את הזחלמים "בדרכם האחרונה".

כך הגענו, בשנות ה-90 למצב, שסד"כ העוצבה כולל את :
1. גדוד 7097.
2. גדוד 7115.
3. גדוד 9238.
4. גדוד 9242.
סד"כ זה "מחזיק מעמד" עד היום (שנת 2011), וזה לא פשוט לאגד שעבר כל-כך הרבה תהפוכות בסד"כ שלו.
ם מפקדת האגד עברה "תהפוכות" בסד"כ, בצורת התפעול, ושיטות העבודה. אם באימוני האגד בשנות ה-80, עדיין היה "גדוד איכון", הרי שהיום רק מעט זוכרים אותו. היום כולם מכירים את יחידת ה"שע"ל" , אך זה כמעט אותו דבר. ב"גדוד איכון" היה לנו את פלוגת הסיור המהוללת בראשות "דוניו" (נתן יקים) וצוות ה"מקצוענים" שלו, שהלכו איתו המון שנים יחד (סגנו אסף שטרו- שהיה אח"כ מפקד השע"ל, שלמה ישראל, חורש, אלטשולר, מורן ז"ל, גזית - שימש אח"כ כפסיכולוג האגד, רן כלתי, ועוד רבים וטובים).
יחידת המטאורולוגיה הייתה מהידועות התחומה, בניהולו של "בוט" (הלא הוא רוברט אולינסקי "החזאי התורן" בשרות המטאורולוגי). כמה אנשים נזכרים עדיין מאותה תקופה נפלאה של "משפחת האגד" - מתי גולדברג, ראובן משכית (מווגלובק), יחד עם קציני השלישות "האגדיים", אבי פנחס, אחריו ניסים שמע ז"ל, (שנהרג בסוף שנת 82), וייבדלו לחיים יוסף פרץ (שהיה גם הקשל"ר), ספי, צפריר, שי, שעשו בחכמה ובנועם את כל השינויים בכוח-אדם של האגד.


מפקדי האגד
מפקדים רבים היו באגד (213+9222) :
1. חיים ירקוני. 10. שרי שאנן
2. אלי עשת. 11. דגן עטר
3. דני פיינשטיין 12. יוסי שר
4. דוד ירקוני. 13. דוד סויסה
5. אורי מנוס. 14. יריב -
6. עודד צ'ופ 15. תמיר היזמי
7. דוד שגב. 16. שרון סספורטס
8. צחי גנור 17. דורון
9. שמוליק וגייס


ספרים/גליונות:
שם מספר
אגד 9222 עוצבת התקומה 614 חיפוש

סוג
ע"י
תאריך
משקל

האתר פותח בטכנולוגיית BuildaGate ע"י חברת IP-DOT