ספריית בית התותחן, עוצבת עמוד האש במלחמת קדש, מרכז מידע בית התותחן


עמוד הבית
חיפוש בקטלוג
תוצאות חיפוש אחרון
שעות פתיחה
המנוי שלי
חיפושים קודמים
סל מועדפים
שאל את הצוות
שם כותר של המאמר : עוצבת עמוד האש במלחמת קדש
מספר פריט: 647
מוציא לאור: מרכז מידע בית התותחןשנת הוצאה: -,-
  סיווג הפריט: מאמר, מאמר   סוגה - ג'אנר: צבא ובטחון, צבא ובטחון
הערות:
א.א 215 ב"מבצע קדש"

א.א. 215 הוקם זמן קצר לפני מבצע קדש בראש האגד עמד סא"ל בני גרון התותחים באותה תקופה היו תותחים נגררים, בעצם היו תותחים מתנייעים מאג 105 מ"מ ארבעה במספרם הם הגיעו מצרפת ונמסרו לאגד כשלושה שבועות לפני מבצע קדש. מארבעת התותחים הקימו סוללה שבראשה הועמד מסו"ל א' - סרן אייזיק ויינשטיין. מאחר והתותחים הגיעו מצרפת ללא ספרי הדרכה וללא מדריכים לא ידעו איך להפעיל אותם והחלו ללמוד את השיטה החדשה לתורת המתנייע.
בתחילתו של התהליך החל מבצע קדש.
בני גרון ידע על המבצע שבועיים מראש, הבעיה הייתה שהוא היה היחיד שידע על כך, רק לקראת המבצע עצמו הורשה לשתף את הקמב"ץ וקצינים נוספים, דבר שהגביל את פעולות האגד במבצע עצמו.
גדודי האגד וגדודי המילואים התגייסו בין ה - 25 עד ה - 28 באקטובר. לצורך המבצע הוכפפו לאגד גדודים נוספים על גדודיו האורגניים, כך שכעת תחת פיקודו של האגד :
1. גדוד 825 של 25 ליטראות - יהושוע שולביך מפקדו
2. גדוד 858 של 25 ליטראות - יהושוע ברמן.
3. גדוד 872 155 מ"מ - מני ליבום.
4. גדוד 898 75 מ"מ - שמריה דומנט.
5. גדוד 334 מרגמות 120 מ"מ צבי גרינווחד. גדוד 404 נלקח מהאגד והועבר לחטיבת הצנחנים שנלחמה במיתלה - שמוליק גורדו.
6. סוללה המתנייעת של 404 בפיקוד ויינשטיין נשארה ת"פ האגד.
כלומר על גדוד זה בעל 4 התותחים מתנייעים מוטל נטל כבד.
תפקיד האגד במבצע: ל - 4 התומתים לתת סיוע ארטילרי כנ"ל לגבי שאר הגדודים אך כמו כן הם עזרו בניווטים, תצפיות וכד'.
למי לתת סיוע ארטילרי? לסייע לאו' 77, אוגדת שריון בכיבוש. חטיבה 27 בקרב על משלטו רפית ואל עריש. בין השאר היה צריך לשתף פעולה עם חיל הים, כדי לירות על משלטי רפיח מן הים.
הדבר לא היה פשוט כלל וכלל לפני המבצע ניתנו ליחידות האגד תצלומי אוויר, אך הללו לא כיסו את השטח. הקצאת התחמושת נכתבה על פתק הפתק אבד כך שחלוקת התחמושת הייתה די פרטיזנית הקשר לא היה תקין דיו דבר שיצר בעיות
שנחשבה בלתי עבירה לכלי רכב כבשה ב - 4 בנוב' את ראם נצרני ולמחרת בשעה 00 :09 השלימה את כיבוד שארם א - שייח.
מייד לאחר מכן הגיע למקום כוח הצנחנים שהתקדם מא -טור עם תפיסת האי תורן הושלם כיבוש חצי האי סיני לאחר שמונה ימי קרב, כל מטרות המבצע הושגו.
בבוקר 5 בנוב' נערך בשארם א-שייח מפקד חגיגי, בהשתתפות הרמטכ"ל ואלוף פיקוד הדרום, לציון סיומו המוצלח של המבצע.




הקרב על מוצבי רפיח
יום א', 28 אוקטובר. בפקודה נאמר כי : את המלחמה נפתח במיגור מתחם רפיח. בהסתערות חזיתית של חי"ר ושריון, לאחר מכן ינוע הכוח מערבה.
למה דווקא שם? לרפיח חשיבות היסטורית :
א. היא שוכנת בגבול המלאכותי שבין רצועת עזה ובין חצי האי סיני.
ב. מדרום וממזרח לרפיח משתרעת רצועה עמוקה של רכסים לא גבוהים שאפשר לחפור בהם חפירות לבונקרים ולבנות בהם ביצורים.
זהו מגן טבעי מפני תנועה צבאית מכיוון ישראל. רכסי רפיח מתנשאים לגובה 50 מ' לכל היותר. הם סמוכים זה לזה ויוצרים הגנה הדדית, והם מגיעים עד הגבול . רפיח הייתה אפוא מתחם הגנה מקומי חוק. לכן, באזור רפיח ישנו ריכוז כוחות מצרי הגדול שמאפשר להם בכל רגע לנסות ולפרוץ לישראל.
מי נצא ברפיח מכוחות מצרים?
בעצם שני גדודי חי"ר וגדוד תותחנים 25 ליטראות (8 קנים) וגדוד מרגמות כבדות ומשחיתי טנקים.
ומה על כוחותינו? חטיבה 27 של בפיקודו של חיים בר - לב וחט' 11 של גולני.
נקודת הפריצה לשטח האויב וציר התנועה העיקרי בשלב ההתקדמות הוכתבו לכוחות גולני כשהנקודה היא שונה בה נפגשו בכוחות פנים : צומת רפיח.
נתברר שבדרך יש שדות מוקשים רבים.
מיד אחרי שקיעת השמש ניתן האות. עד הבוקר צריכות היו שתי החטיבות הישראליות למחוץ את האגרוף המצרי בצפון סיני. אפשר היה לעשות זאת רק ע"י מימוש התכונות המתאימות של התקדמות החי"ר והשריון. אם יתערב החי"ר למרגלות התלים המבוצרים, או אם יבלמו הטנקים בדרכם ולא יוכלו הכוחות לחבור בצומת רפיח עם שחר.
אי אפשר היה להפתיע את המצרים במתחם רפיח. זה היה מתחם מבוצר היטב, שמגניו ידעו לפחות מאז 36 שעות כי צה"ל עומד להכות אותם.
מבצע "קדש" נפתח בשעות הערב של ה- 29 באוקטובר 1956 ואילו ההתקפה על רפיח נפתחה בליל ה- 1/31 באוקטובר.
כיום - במצב כזה, מה נהוג ורצוי שיתבצע לפני כניסת כוחות החי"ר ? נכון. במצב כזה מקובל לפתוח התקפה בריכוך ארטילרי שיבתר גדרות תיל וירתך את המגנים למחסותיהם. הארטילריה של צה"ל הייתה דלה מכדי לעשות ואת, לכן תוכננה תכנית פשוטה אך מקורית בגישתה. החידוש היה בהתקדמותם של החי"ר
במדורג. בדרך זו לא תוצג אף פעם חזית רחבה וצפופה לפני ארטילרית האויב. כלומר, התקפה - בהסתננויות על קו מבוצר בלי סיוע ארטילרי.

הגדוד הראשון עשה דרכו ברגל והגיע אל גדר תיל, שתי פלוגות מובילות נכנסו לשדות מוקשים והתקדמו באין מפריע עד כאן, המצרים אינם פותחים באש. לפתע נדלקו שני זרקורים מעבר לגבעות המצריות, אלומות האור סרקו את כל השטח מדרום וממזרח למתחם רפיח. הפלוגות הצליחו לחצות את גבולות האור בין רצועות המוקשים.
עד כאן התנהל הכול כמו בתרגיל, הפלוגות המובילות לא חשו בצורך בסיוע ארטילרי ולכן לא בקשו סיוע כזה.
כעת על הגדוד הוטלה משימת מפתח, לכבוש את הצומת החיוני היה עליו לעשות כברת דרך ארוכה יותר ולהילחם יותר מכל גדוד אחר מגדודי החטיבה. תחת פיקודו הועמדה פלוגת טנקים 81 תותחים בני שש ליטראות.
בשלב הראשון - "הכול לפי התוכנית" לפי תוכניתו היו הטנקים צריכים לנוע בדרך עפר. לפני משלט מצרי היו צריכים להוריד את החי"ר מעליהם , להעיר בזרקורים את העמדה המצרית להשמיע צפירת אזעקה ולירות מספר פגזים מתותחיהם בני 75 מ"מ. אם המצרים לא יסולקו מעמדתם ע"י ההלם המשולב של אור, צפירה והפגזה יעשו זאת החיילים הרגליים בהסתערות בנשק קל. -
כעת הונחתה אש ארטילרית של צה"ל על גבעות המצרים, פלוגת החי"ר שנועדה לכבוש יעד זה בקשה לפני הכיבוש.
בעצם זו הפעם הראשונה שהתותחים יורים... התומתי"ם הראשונים עברו טבילת אש.
גדודי החטיבה שנעו מערבה יצאו לדרך בשעה מוקדמת והצליחו לחדור לשטח האויב מבלי לעורר את תשומת לבו.
שוב נדלקים האורות אך האויב לא פותח באש, המח"ט : "הזרקורים תפסו אותי, אי אפשר לחסל אותם".
המח"ט היה קרוב אל בסיסם של הזרקורים מאשר המג"ד, אלומת האור הייתה מסנוורת כל כך שאי אפשר היה לראות את מקורה, המח"ט העריך שעדיף לחכות עוד מעט מאשר להסתכן בדו קרב ארטילרי מטווח ארוך דו קרב שיגביל את התנועה.
בשלב זה הועתק אור הזרקורים אל החטיבה המשוריינת, ומיד נפתחה אש ארטילרית עם הטנקים והזחלמי"ם האש הייתה מדויקת למדי.
בעוד חטי 27 סופגת את הפגות האויב, חצו הפלוגות המובילות של גולני את שדה המוקשים הקדמי, פנו ימינה הסתערו ודווחו.
"הגבעה 2 בידינו, לא נתקלנו בהתנגדות" מחלקת האויב פינתה את היעד. אח"כ נתקבל דיווח "אנחנו על גבעה 6" מיד לאחר מכן נשמע תיקון "עלינו על הגבעה הלא נכונה, מגבעה 6 יורים עלינו מה בנוגע למעט ארטילריה" ? לאחר שנורה מספר פגזים בני 25 ליטראות, דיווחה הפלוגה, לקחנו את גבעה 6"
הארטילריה המצרית עדיין לא הגיבה על מצב חדש זה.
בעצם בטבילת אש זו נסתיימה נוכחותו והשתתפותו של התותחנים בקרב רפיח בעצם הם אלה שעזרו לפרוץ את הדרך עד לכבוש צומת רפיח שעלתה בדמים רבים.
עיקר נוכחותו של התותחן לא הייתה דווקא בעריכת קרבות אלא יותר בחיפוי ארטילרי וסיוע אחרון - בהכרעת הקרב.
מאוחר יותר קיבלו התותחנים פקודה לפרוץ קדימה, בעלותם על אחד מרכסי גבעות החול הם נתקלו ממול בכוח שריון מצרי, מיד ניתנה פקודת אש לירי בכינון ישיר והגדוד (בן 5 התותחים) רשם לזכותו פגיעות ראשונות בירי בכינון ישיר על שריון מצרי.
את הירי הארטילרי במבצע ביצעו התותחנים שנעו עם הצנחנים בכיוון המיתלה, היה זה גדוד 25 ליטראות שצורף לצנחנים ונע בציר בנתחה.
הקרב במילה החל ביום ב' 29 באוק' בצניחת 890 במצבת פארקר, בירי כוון למשטרת בנטרה ולאחריו נכבשה המשטרה ע"י הצנחנים.
בקרב המיתלה נטלה הארטילריה תפקיד מיוחד, הצנחנים שנלכדו במארב בין המצרים הסתערו על כוכים במקום. סוללת מרגמות כבדות שסופחה לכוח הצנחנים נקראה לסייע אך האויב המטיר אש תופת ממקלעים על עמדת המרגמות אש זו גרמה לאבדות בקרב התותחנים מפקד הסוללה הורה לחייליו לכוון את המרגמה בכינון ישיר אל הרכס התכסתה בענן שחור, הפצצות נראו נופלות בקרבת האויב, הסבו לו לאבדות והבריחו אותו מהמקום היה זה אחד המקרים הנדירים בהם הופעלה מרגמה בכינון ישיר.
עם סיום הקרבות על מתחם אבו - עגילה נשבו ביד כוחות צה"ל חיילים רבים. רובם השתייכו ליחידות תותחנים של הצבא המצרי. בין השבויים היה מפקד התותחנים המצרי של המתחם, ששיבח את פעולת התותחנים שגרמה לכיבוש המתחם וכניעת אנשיו. בקרב על המיתלה חברו הכוחות המוצנחים במצבת פארקר עם כוחות אשר חיכו במיתלה. בכניסה איטית ומסודרת הצליחו לטהר את האזור של התעלה בסיוע תותחים ובכך בעצם הכריעו את מערכת "קדש" כשידנו על העליונה.
אמנם מעט אבל חשוב! וצריך לזכר שזוהי רק ההתחלה...
בעצם ממבצע קדש הוכרעה הכף לטובת התותחנים, והבינו שבעצם התותחים והתותחנים הם תחכום ועוצמה .

ספרים/גליונות:
שם מספר
אגד 215 עוצבת עמוד האש א' 630 חיפוש

סוג
ע"י
תאריך
משקל

האתר פותח בטכנולוגיית BuildaGate ע"י חברת IP-DOT