ספריית בית התותחן, מורשת קרב: הקרב בסולטן יעקב,


עמוד הבית
חיפוש בקטלוג
תוצאות חיפוש אחרון
שעות פתיחה
המנוי שלי
חיפושים קודמים
סל מועדפים
שאל את הצוות
שם כותר של המאמר : מורשת קרב: הקרב בסולטן יעקב
מספר פריט: 100048
מוציא לאור: מרכז מידע למורשת חיל התותחנים- בית התותחןשנת הוצאה: -,-
  סיווג הפריט: מאמר   סוגה - ג'אנר: צבא ובטחון
הערות: מורשת קרב- סולטן יעקב
מור"ק סולטן- יעקב, נחשבת לאחת מורשותקרב המפוארות של חיל התותחנים. בקרב זה באו לידי ביטוי יכולתה, עוצמתה וחשיבותה של הארטילריה בשדה הקרב. אירוע זה ומבצע של"ג בכלל הביאו לשינוי מהותי בתפיסת מקומו של חיל התותחנים במערך הלוחם של צה"ל.
לטירונים חשוב מאוד להכיר מורשת קרב זו על מנת שיבינו את חשיבותו של החיל ותפקידו בצבא היום, ויפתחו גאוות חיל.
במהלך העברת סיפור הקרב שים לב לכך שמופיעים הרבה שמות, תפקידים ומונחים ארטילריים, אשר אינם מוכרים לטירון. אל תשכח להסביר אותם.
למערך מצורפים קטעי קריאה ושקפים.
בהצלחה.
            חינוך בט"ר- חת"ם.
סולטן- יעקב הקרב.
יום הקרב-
ביום חמישי, 10 ביוני, פעל צה"ל להשלמת משימותיו, לפני שתיכנס הפסקת האש הצפויה בשעה 18:00, לתוקפה.
המשימות הכלליות לאותו יום היו:
  1. הגעה לש"ת ביירות, האזורים שבשליטת הנוצרים.
  2. ניסיון להגיע בגזרה המרכזית לכביש ביירות- דמשק.
  3. ניקוי הגזרה המזרחית- הבקעא מכוחות סוריים, עד מרחב גב' גנין, כ- 10 ק"מ צפונית לאגם קרעון.
יום ה- 10 ביוני התאפיין, בקרבות שריון נגד הצבא הסורי שניהל קרב בלימה ונסיקה מסודר, לכיוון מרחב גב'- ג'נין- כמד א- לוז.
הערכות גדוד שריון- 362.
גדוד שריון במילואים 362, נכנס ביום חמישי בערב לחניית לילה ב"צומת- הים". בשעה 19:00 קיבל הגדוד פקודה לבצע 3 חסימות פלוגתיות, בסיס משולש טובלנו-
  1. לכיוון רמד- לוז
  2. לכיוון מדוחה
  3. לכיוון עיתה א- פחר.
לפי ידיעות המודיעין, היה השטח ריק, כשרק כמה כלים נטושים פרושים לאורך המרחב. הכוחות הקיימים נמצאים בנסיגה. על חט' סורית שלמה שהייתה מחופרת היטב במקומות הגבוהים במתחם נ.ט.- לא ידעו.
למג"ד ניתנו 13 דקות לביצוע נוהל- קרב, מתוך לחץ להתקדם ולתפוס עמדות מהר ככל האפשר. המג"ד מתעכב ומבצע את התדריך בחצי- שעה. בתדריך נכחו כל מפקדי הכוחות מלבד הקש"א. מה הבעייתיות היכולה להיווצר בעקבות העדרו של הקש"א בנוהל- קרב?
  1. הקש"א לא ידע את התוכנית, לא יכול לדווח לכוחות המסייעים.
  2. אינו יכול לתכנן סיוע.
גדוד השריון בתנועה
הגדוד התחיל לנוע בשעה 20:00.
כבר בהתחלה נתקעו 2 כלים וירדו מסד"כ הגדוד. קרוב לצומת המוביל למדוחה זיהה הגדוד רכבים על הציר וחשב שאלו כלים של האויב והתכוון לפתוח באש. המג"ד פרש את 3 פלוגותיו לירי וברגע האחרון התקבלה ברשת הקשר הודעה שאלו כוחותינו ולא אויב. המג"ד שלח 2 כיתות לבדוק אם שפת הכוח היא עברית או ערבית. האנשים חזרו וטענו שהכוח מדבר ערבית. המג"ד התכונן לירי, אך ליתר ביטחון עלה מול הכוח המדובר ברשת "מוסקיטו" וביקש שיזהו את עצמם בזיקוק ירוק ובאמת לאחר מס' דקות נראה זיקוק ירוק באוויר, וכך נמנעה טעות שיכולה להסתיים באבידות כבדות לכוחותינו.
כחצי שנה לאחר המלחמה התברר שהזיקוק נורה למעשה למטרה אחרת לגמרי- לטובת קצין החימוש של הגדוד, ללא כל קשר לבקשת מג"ד הטנקים. יד המקרה... הגדוד שלא זוהה היה גדוד תותחנים "חביב" שנוסה לראשונה במלחמה ולכן לא הכירו אותו.
בדרך לנקודת המארב הראשונה עובר בגדוד כלים סוריים נטושים שהמנועים והאורות עדיין דולקים ויש סימנים לבריחה המונית מהמקום. הגדוד ממשיך בדרכו וזמן קצר לאחר מכן נפתחות על הגדוד אש מכיוון רכס ערבה, שהיה בשליטת כוחותינו.
  1. "כנראה שהחטיבה שהייתה באגף המערבי שלנו, מעלינו, על רכס ערבה, לא הייתה מתואמת עם המהלך כמו שצריך. היה בלאגן, עד שהבנו מה קורה, שם השארנו את הנפגעים הראשונים שלנו". מספר ערן- אחד המ"פיים.
2 טנקים נפגעים, 5 נהרגים.
האבדות הראשונות של הגדוד הם מכוחותינו. המורל יורד.
ברדתו של הגדוד למשולש טובלנו, קיבל המג"ד שינוי במשימה ובמקום 3 חסימות פלוגתיות הוגדר לו לבצע חסימה גדודית באזור שמצפון לציר "מינה 40", באותו זמן נראה למג"ד שהמקום הטוב ביותר לביצוע החסימה הוא על הכביש שבין כפר חמרה לסולטן- יעקב.
תאור האזור
ציר מינה באזור שבין משולש טובלנו לכביש סולטן- יעקב- חמרה, עובר לכל אורכו בין 2 רכסים שולטים בגובה של כ- 300 מטר מעל לכביש. רוחב הואדי שבין שני הרכסים הוא 600-700 מטר ואורכו בקטע האמור כ- 4.5 ק"מ. התנועה בציר יכולה להתבצע רק בכיוון אחד וזאת עקב הקושי של סבוב כוחות בסדר גודל כזה. היציאה הקרובה מבין הרכסים לכיוון צפון היא במפגש עם כביש ביירות דמשק, דבר שמצריך נסיעה של כ- 8 ק"מ נוספים.
תחילת הקרב
הגדוד נכנס למשולש טובלנו ונתקל באש אויב מכל הכיוונים. הפקודה הייתה לחלץ קדימה. מספר המג"ד.
  1. נכנסנו לתוך טובלנו בלי חיפויים ובערך באמצע הדרך בתוך משולש טובלנו, בערך בשעה 12:30 בלילה נתקלנו. הפקודה הייתה להיחלץ לפנים ולבצע את המשימה- לבצע חסימה על חמרה- סולטן יעקב. כל מי שיכול היה להיחלץ מלפנים,. שיחלץ מלפנים. קשה היה מאוד להעריך מה עוצמת האויב שנתקלנו בו. ירו מכל הכיוונים, ירו בכל הכלים, בלילה קשה מאוד להעריך, מה שאתה עושה זה קודם כל יורה בחזרה. הגענו לקו חמרה- סולטן- יעקב, הצבנו שם קו, היה שם מחנה של תותחי שדה אני חושב 30-70, השמדנו אותו. התחלתי למשוך קדימה את הכוחות שלי, לאנשים היה קשה מאוד לנסוע קדימה, חתכו מכל הכיוונים".
הכוחות הקדמיים הגיעו לקו חמרה סולטן יעקב תוך השבת אש מידית למקורות הירי. תוך כדי תנועה התברר הפלוגה האחרונה נתקלה בכניסה לואדי, מערבית לטלעת אבו- עמר, ללא אפשרות תנועה קדימה או אחורה. במרכז הציר היו תקועים 4 כלים עם מ"פ שגם הם לא יכלו לחלץ לפנים או לאחור. המג"ד עצמו נמצא בראש הכוח בחלק הצפוני, קרוב לכביש לכיוון אל- פחר, משם ניסה למשות את הכלים קדימה אך ללא הצלחה.
המג"ד מבקש סיוע ארטילרי ומקבל סיוע בתאורה בלבד.
בינתיים נמשכו הניסיונות למשוך את הכוח שתקוע במרכז לכיוון צפון, ובסופו של דבר נשאר רק המ"פ שלא הצליח לזוז.
בערך בשעה 2:00 ביקש המג"ד מהמח"ט עזרה וקיבל גד' חסר של חרמש ופלוגת טנקים שהצליחו להתמקם באזור פלוגה הדרומית, אולם גם הם נתקלו באש אויב חזקה ונתקעו אף הם.
סיכום ביניים
המג"ד עם הכוח הצפוני נמצאים קרוב לסולטן יעקב, ללא אפשרות לחלץ לפנים או לאחור. במרכז עדיין תקוע המ"פ. בנוסף לטנקים שנפגעו במהלך חילופי אש בדרום תקועה הפלוגה ליד טלעת אבו- עמר עם כוח חילוץ, אף היא בלי אפשרות לנוע לפנים או לאחור.
הארטילריה
האגד הארטילרי במילואים, מנה 3 גדודים, כל גדוד 9 קנים, כל צוות 12 איש. 2 גדודים היו פרוסים בצומת המים, וגדוד אחד כ- 4.5 ק"מ מאחור, כשהוא מתוכנן לדלג לעמדת האגד.
בשעה 24:00 קיבל מפקד האגד הארטילרי דיווח ממפקד הסיוע של חטיבת הטנקים, נפתחה עליהם אש וביקש סיוע נוסף. מפקד האגד הוסיף לו את הגדוד אשר הוקצה בהתחלה לטובת הצנחנים ובינתיים שיפר הגדוד השלישי לכוון עמדת האגד.
בין 24:00 לשעה 2:00 נמשכו ללא הפסק דיווחים על אש שנורית על הגדוד יחד עם זאת איבד המס"ח את הקשר שלו עם הקש"א הגדודי והתקתים. (הסתבר אח"כ שטנק הקש"א נפגע והוא עבר לטנק אחר בלי קשר לכוח הארטילריה). בשעה 2:00 מתברר שהסיוע לא מספיק ומצרפים את הגדוד בלי להסתייע בקש"א הגדודי- מה שהקשה מאוד על הפעלת הארטילריה.
המס"ח שהיה יחד עם המח"ט- 2 ק"מ דרומית לטובלנו מדווח שיורים עליו מצפון וממזרח ולכן האש הארטילרית נופלת על הרכס שמצפון- מזרח למשולש טובלנו- ג'בל בידה, שם חשבו שהגדוד נמצא. במקביל נמשכו דיווחים על אש שנורית על הגדוד ללא הפסק, ולא פוחתת.
מפקד האגד הארטילרי האזין לרשת הגדודית של גדוד השריון וראה שמצב הגדוד חמור והאבדות כבדות. הוא ניסה לעלות מספר פעמים מול המג"ד כדי ליצור קשר ישיר עם הגדוד התקוע ולא בעזרת מש"ח או אנשי ארטילריה אחרים המרוחקים מזירת האירוע- אך הוא נתקל בסירוב בכל פעם מחדש.
וכך מספר מקד א.א.:
  1. "אני לא ידעתי שהגדוד נמצא בפנים, אני ידעתי שהכוחות שלו באזור המשולש ולכן היריות שהיו עד רבע לארבע היו לאזור המשולש, צפונית למשולש. ברבע לארבע בערך כשהתחלתי להיכנס לרשת של הגדוד הייתה בעיה. אני הפרעתי למג"ד. הוא ניהל שם קרב קשה, והיה קשה מאוד להיכנס. המג"ד אמר לי: "רד ממני, עזוב", וכל מיני דברים שהיה לי ברור שאני סתם מטריד אותו. בסופו של דבר חברנו  והתחלנו לדבר".
התחיל ויכוח בין המק"ד ומפקד הא.א. היכן נמצא הגדוד.
הארטילריה ירתה 2 פגזים- אחד זרחן על סולטן יעקב ואחד תאורת קרקע- המג"ד זיהה עצמו יחסית לפגיעות וכך זוהה מקומו סופית והסתבר שהוא אכן נמצא איפה שטען בהתחלה- מצפון ל"מינה 40".
בגלל הניתוק מהקש"א א"א היה לנהל סיוע ולכן מועברת רשת ניהול הקרב לרשת החטיבתית- כלומר מפקד האגד האזין למה שקרה בגדוד, וקישר בין הגדוד למס"חים. מפקד האגד הכריז על אש לחילוץ, (כל מי שיכול שירה לטובתנו) וכך בסופו של דבר עמדו לרשותו 11 גדודים שכללו רומחים, כוכבים וסוללת רובים.
רקע כללי
חיל האוויר סירב להיכנס לאזור משום שהוא דרש תצ"א של האזור, לוודא שאין אש נ"מ, מה שלא התאפשר בגלל ערפילים, וגם אם היה בהיר- הדבר היה לוקח זמן רב.
אפשרויות נוספות לחילוץ הגדוד היו- הנחתת כוחות ע"י מסוקים בצדי הואדי או הבאת גדוד טנקים ממזרח מחטיבה 7- אולם גם פתרונות אלו היו לוקחים זמן רב. לכן רק הארטילריה יכלה בעצם לסייע לגדוד הטנקים ולהציל את המצב.
מפקד הא.א. מפעיל את הארטילריה.
מאחר שלמפקד האגד לא היה קשר עם קציני הקישור של הארטילריה, הוא החליט לעבוד ישירות מול המג"ד והמ"פים ברשת הגדוד, כאשר קציני הגדוד משמשים כקת"קים- (מטווחים את האש).
מכיוון שמג"ד השריון היה עסוק, דבר מפקד האגד עם הקמ"ן. אילו בעיות נובעות מכך? הקמ"ן לא ידע לדווח במושגים של ארטילריה וכך יש חשש לאי- הבנות, בזבוז זמן, עד ששני הצדדים מבינים אחד את השני. הוא גם לא הכיר את כל הבעיות לכל אורך הציר ולכן מפקד א.א. התחיל לדבר עם כל מ"פ ומ"פ בציר.
השיטה הייתה לבצע סגירה של מסך אש ועשן קבוע בשני צדי הציר, כך שכוחות האויב לא יכלו עם עלות השחר לזהות את הכלים של הגדוד ולטווח אותו. זאת בנוסף לניסיון לפגוע ולהשמיד את האויב עצמו.
הקושי בטיווח היה שמהמ"פים לא הורידו לבקר האש נ.צ. של המטרות, אלא השתמשו בהולכת מפה על מנת לטווח (משמאל לצוות 500 מ' ומצפון בערך 200). דבר שהצריך ניתוח מחודש ע"י צוות הקישור של כל המטרות.
מספר מפקד א.א. 4 "הפעלת 11 הגדודים האלו זה דבר מסובך... הנושא הזה עלה יפה, אך ורק בגלל משמעת קשר של הכוחות בשטח, ולא הייתה התפרצות לרשת, חוץ ממני לרשת של אירה (מג"ד השריון). הייתה לי התלבטות קשה אם להעלות את המג"דים של הגד' לרשת של אירה אבל אני בסוף החלטתי לא לעשות את זה בגלל שפחדתי שהם יפריעו פשוט לאירה.
לכן השיטה הייתה שה- ע. קמ"ן האזין לבעיות של אירה, והיה מסמן נקודות על המפה בהתאם לתיאורי השטח של אירה. לידו היה הקמב"ץ (קצין מבצעים) הוא היה הופך את הסימונים האלה לנקודות שהם מטרות ארטילריות ונותב אותם על המפה. כך שהמפה הייתה מאוד מקושקשת. היינו גומרים מטרה ומוחקים אותם. והכל הלך על המפה. בהתאם לסימונים האלה אנחנו עבדנו".
החילוץ
לקראת 6:30 בבוקר אחרי שהמטרות היו מטווחות קיבל המג"ד התראה להתחיל בהכנות לחילוץ לאחור. במשך כל הזמן הזה הייתה הארטילריה הכוח היחיד שומר על הגדוד. כל גדוד ארטילריה קיבל 3 מטרות, קרובות לכביש על מנת ליצור מסך אש שיקיף את הגדוד החולש. הוחלט לקצר את הטווחים ולירות ממש בסמוך לכוחותינו. גדוד השריון הודיע לארטילריה שהוא יוצא ותוך דקה ניתנה פקודת אש. פגזים התחילו לנחות במרחק של 20-40 מטר מכוחותינו. (מסך אש מתגלגל).
בשעה 9:10 הושלם החילוץ.
באבדות- 8 טנקים (לא יכלו לזוז)
               9 הרוגים
              5 נעדרים
             30 פצועים
סה"כ יצאו 10 טנקים ו- 4 נגמ"שים.
מפגש חיילי הגדוד את התותחנים הודו: "הצלתם אותנו, עשיתם עבודה נפלאה, אין לכם מושג כמה. האש שלכם הייתה חשובה".
לקחים
של"ג גרמה לצבא להכיר בכמה מסקנות חשובות לגבי מקומה של הארטילריה:
  1. הארטילריה הפכה לגורם מכריע בקרב (היו פעולות שלא בוצעו בגלל מחסור ארטילרי)
  2. גברה המודעות לחשיבות הארטילריה (הארטילריה מלכת הקרב).
  3. הקש"א חייב להיות בנהל קרב.
  4. מפקדי יחידות מסתערות צריכים להכיר מונחים בתותחנות כדי לאפשר טווח יעיל במקרה והקש"א והקת"ק מנוטרלים. כמו כן עליהם להיות מודעים לאפשרויות הסיוע.

 

ספרים/גליונות:
שם מספר
קרב סולטאן יעקב 625 חיפוש

סוג
ע"י
תאריך
משקל

האתר פותח בטכנולוגיית BuildaGate ע"י חברת IP-DOT