ספריית בית התותחן, כך חילצו התותחנים את גדוד השריון בקרב סולטן יעקב, מנוס, אורי


עמוד הבית
חיפוש בקטלוג
תוצאות חיפוש אחרון
שעות פתיחה
המנוי שלי
חיפושים קודמים
סל מועדפים
שאל את הצוות
שם כותר של המאמר : כך חילצו התותחנים את גדוד השריון בקרב סולטן יעקב
מספר פריט: 100051
מוציא לאור: מרכז מידע למורשת חיל התותחנים- בית התותחןשנת הוצאה: -,-
  סיווג הפריט: מאמר, מאמר   סוגה - ג'אנר: צבא ובטחון, צבא ובטחון
הערות:

סיפורו של אל"מ (מיל) אהוד בכר מפקד אגד במבצע שלום הגליל 
כך חילצו התותחנים את גדוד השריון בקרב סולטן יעקב

מבצע "שלום הגליל" שהחל ב-6 ביוני ן 1982, הוגדר כמבצע של פיקוד הצפון. מטרתו הייתה לפגוע במחבלים שבלבנון, להרוס את תשתיתם, כדי למנוע ירי ארטילרי ופח"ע מגבול הצפון  לעבר ישראל. במקביל נערך צה"ל גם  מול הצבא הסורי במערך כוננות, כדי להשמידו, אם יתערב ויתקוף. הפיקוד על המבצע הופקד בידי מפקדת פיקוד צפון, בראשותו של האלוף אמיר דרורי, כשהפיקוד על הכוחות שפעלו ן בגזרה המזרחית (בבקעא) הופקד בידי מפקדת הגיס בראשותו של אלוף ן אביגדור (יאנוש) בן-גל, שלרשותו עמדו ן מספר עוצבות, ביניהן "אוגדת לב". ן בבוקר ה-9 ביוני 1982, תבעה ישראל ן מהסורים באמצעות פיליפ חביב, ן להסיג את כוחותיהם מאזור הבקעא. הסורים לא השיבו ובצהרי אותו היום, הוחלט להשמיד את מערך טילי הקרקע - אוויר שלהם בלבנון, כהקדמה והכנה  להתקפת הגיס. ןעל הגיס הוטל להבקיע את רצועת ההגנה הסורית בגזרת הבקעא, , להשתלט על מורדות החרמון והרי מול הלבנון השולטים על הבקעא ולבסוף להשתלט על כביש בירות דמשק.
על "אוגדת לב" שהתגייסה ב-8 ביוני, הוטל עיקר מאמץ ההבקעה. לוחמיה התקדמו צפונה לעבר רכס ג'בל ביר דהר והצירים שממזרח וממערב לו ועד הערב הגיעו לקו אגם קרעון - כפר משכי
הקרב בסולטן יעקוב - בגיס סברו שהמערך הסורי התמוטט חטיבות השריון בפיקודו של מיקי, שמרבית לוחמיה הצעירים נמנו עם חיילי ישיבות ההסדר, הוצבו בחוד הכוחות של האוגדה ועליהם הוטל להתקדם לעבר מערכי כביש בירות- דמשק. כבר ביום חמישי, 10 ביוני, בשעה  17:30, קיבל אחד מגדודי החטיבה הזו ן בפיקודו של המג"ד עירא, פקודה לנוע צפונה ממקומו בכפר משכי ולתפוס את. הצומת המשולש טובלנו) מדרום לסולטן ן יעקוב. הפקודה הזו התבססה על תמונת מצב שהצטיירה באותו השלב במפקדת הגיס ולפיה התמוטט המערך  הסורי באזור והוא עומד לנטוש את
הקו הקדמי שלו.
מספר שעות לאחר מכן, סמוך לחצות, הגיע גדודו של עירא לאזור משולש טובלנו ואז התברר כי הוא נכנס ללבו של מתחם נ"ט סורי ערוך היטב על הגבעות משני צדי הציר - אש כבדה נפתחה לעברו.
כדי לחלץ את עצמו, המשיך הגדוד בתנועה קדימה וצפונה לעבר סולטן יעקוב לשם חסימת ציר בירות דמשק בתקווה למנוע תגבור כוחות סוריים נוספים.
הסורים הגיעו לטווחים של עשרות מטרים ככל שהעמיקה תנועת הגדוד כן התגברה האש הסורית לעברו.       מכיוון שהגדוד נקלע לשטח נחות הנשלט מרכסים אשר משני צדדיו, היה לו קשה לתפוס עמדות - עירא מצא עצמו מכותר מכל עבר והטנקים החלו להיפגע בזה אחר זה.
חרף מצבו הנחות, שמר עירא על קור רוחו והרגיע את אנשיו.
כשהתברר למפקדת הגיס שמצבו של  הגדוד קשה, החלו הניסיונות לחלצו. השמש שהפציעה בבוקר שלמחרת יום  שישי ה-11 ביוני, לא הטילה ספק ןבחומרת המצב. גם ניסיונות נוספים של הכוחות מאוגדת יום טוב לחלצם  באותו הבוקר לא עלו יפה.
מצבם של לוחמי הכוח הקדמי של  עירא הוחמר, טנקים ישראלים נוספים  נפגעו מבלי אפשרות להגיע אליהם  ומתחת לרכס סולטן יעקוב המשיכו הסורים להדק את הכיתור. במספר  מקומות הם הגיעו לטווחים של עשרות מטרים בלבד. בשלב זה נכנסו לתמונה יחידות הארטילריה של האוגדה. מפקד הסיוע האוגדתי אל"מ אהוד בכר קיבוצניק ן מכפר גלעדי, איש קרבות ותיק שמאז ילדותו חי ונושם את תקריות האש  בגבולנו הצפוני לא הופתע מפריצת המלחמה. 
ענפי המשק ליחידות המילואים עליהן פיקד, נדרך ונכנס לפעילות הכנות כבר 3 שבועות לפני המבצע, חושיו המיומנים הקפיצו אותו מיד עם הידיעה על ניסיון ההתנקשות בשגריר ארגוב, בלונדון.
תותחניו של האגד בפיקודו של אהוד, השתלבו מיד עם גיוסם בסיוע ארטילרי צמוד ליחידות האוגדה בכל שלבי הבקעת מערכי ההגנה הסוריים, ובהשמדת ונטרול סוללות אויב.
את מה שקרה באותו לילה גורלי,


מנסה לשחזר באזני אהוד ביום קיץ לוהט במרפסת ביתו בצפון ת"א:
"בליל 11-10 יוני סמוך לשעת חצות הודיע לי מפקד הסיוע החטיבתי (מס"ת), שהם חוטפים אש ממזרח וביקש לתגבר אותו ביחידות אש נוספות. ביצעתי שינויים בהקצעת הסיוע ותגברתי אותו ביחידות נוספות. שעתיים מאוחר יותר, אני שומע ברשת הקשר החטיבתית ומבין מהשיחות המתנהלות בה, שמצב הגדוד של עירא מחמיר וכי אש תותחינו לא מצליחה לשתק את האויב. ניסיונות של המס"ת ושלי ליצור קשר עם קצין הקישור הארטילרי (קש"א) של עירא וגם עם קצין התצפית הקדמי (קת"ק) של הגדוד לא צלחו.
"התברר לי כי למט"ח שהיה צמוד למח"ט כ-2-3 ק"מ מהגדוד הלכוד לא הייתה תצפית ישירה על המטרות ולכן לא הייתה באפשרותו לבקר את האש. כלי הרכב בהם נעו קציני הקישור הארטילרי של הגדוד נפגעו ונותק הקשר אתם.
"כשנוכחתי לדעת שאין סיכוי שגורם מקצועי חת"מי מסוגל לתת תצפית ובקרת אש צמודה לעירא, החלטתי לקחת על עצמי לנהל את האש ! הארטילרית עבור הגדוד הלכוד. קבעתי חלוקת גזרות ביני ובין המס"ח. השארתי לו לטפל בגורמים שמטרידים ן אותו ממזרח לציר התנועה ולקחתי  לטיפולי את הסיוע הצמוד מצפון לכוח. "נכנסתי לרשת המבצעים הגדודית של עירא והצעתי לו את הסיוע, אך הוא  היה טרוד באותה עת בניהול קרב בטווחים קצרים מאד ולא התפנה לדבר איתי. הוא אף לא שקל וגם לא הבין את התרומה שאנחנו התותחנים  מסוגלים להקנות לו במצבו העגום. אבל, התעקשתי ולא הרפיתי. "לאחר נדנודים רבים, התרצה לבסוף עירא והסכים לקבל סיוע ואף אפשר לי ,
להשתמש ברשת המבצעית שלו כרשת בקרת האש ארטילרית - צריך לזכור כי באמצעות אותה רשת הקשר ניהל מג"ד את קרב ההישרדות עם פלוגותיו ועל אף זאת הוא נתן עדיפות לתקשורת של פקודות אש ארטילרית ברשת המבצעים שלו. נדרשתי וקיבלתי ממפקדת הסיוע הגייסות את כל יחידות הארטילריה שבמרחב, סה"כ 11 גדודים אשר חלקם הגדול היו פרוסים במרחק שאינו מגיע
בטווח יעיל לגזרת הפעולה. נאלצתי להניעם ולקדם אותם לפריסה קדמית יותר.
"גורם נוסף שהגביל אותי היה חוסר היכולת בלו"ז סביר לקשור את כל היחידות ברשת מדידות משותפת, מיותר לציין את מגוון סוגי הנשק שהועמדו לרשותי, מה שחייב טווח מטרות של כל גדוד בנפרד. 4 שעות הפעלנו את הסיוע הארטילרי לעבר המטרות שירו ותקפו את הגדוד, אולם האש הייתה בלתי מבוקרת ע"י גורם חת"מ מקצועי שנורתה על פי תיאורי מפקדי הכוח המסתייע.
"אבל, כאשר נתקבלה ההחלטה לאפשר לגדוד להיחלץ לאחור לעבר כוחותינו היא התבססה על ההנחה כי תכנון נכון של האש הארטילרית הצמודה לכוח ובעוצמה מספקת, היא האפשרות היחידה הסבירה להצלחה באותן הנסיבות.
כדי לקצר בתהליכים מיותרים של תאום והעברת פקודות דרך דרגי הפיקוד השונים, הפעלתי את רשת ניהול האש האוגדתית כרשת בקרת אש של מבצע החילוץ וחייבתי דיבור ישיר בין מפקדי יחידות האש וביני".
וכאן לוקח אהוד אתנחתא קלה ברצף תיאורו את מבצע החילוץ והוא נזכר בפעולה ארטילרית דומה שהיה עליולבצע 16 שנה מוקדם יותר בעת מלחמת "ששת הימים". באותה העת היה מפקד סוללת מרגמות כבדות 120 מ"מ (מכמ"ת), (המג"ד דני אבידר - פינשטיין) ושימש כקש"א בגדוד חרמ"ש שנלחם בקרבות עמק דותן.
כוח הסיירת החט' נתקל באותה העת במארב ירדני בצומת קבטיה והניסיונות שנעשו במשך היום לחלץ אותו נכשלו. מפקד החטיבה "בריל" - אלוף משה בר-כוכבא ז"ל, הזעיק את אהוד: "ילד בוא הנה, אתה רואה האויב נמצא שם" והצביע לכוון האויב, "שתק אותו"
ואז מספר אהוד "אני מעסיק את טנקי האויב בפגזי נפיץ - כוח הסיירת נחלץ". והוא מוסיף: "שוב הועיד לי הגורל להיות במקום ובזמן שבו התנאים דורשים ממני להפיק מעצמי את מירב ניסיוני המבצעי והמקצועי. תכננתי לבצע "ארגז אש" שילווה את מסלול הגדוד הנסוג בריכוזי אש גדודיים במרחקים של 100-50 מטר מכוחותינו - (בניגוד לתחומי הבטיחות המקובלים אפילו בתנאי קרב) ...
לכן, עם מתן פקודת התנועה לעירא פקדתי על הפעלת תוכנית האש וכמו במטה קסם אלפי פגזים שנורו מיותר ממאה קני תותחים ומרגמות כבדות יצרו במשך 20 דקות מסך אש ועשן אשר נטרל את יעילות טילי הנ"ט הסוריים מסוג הסאגר והמילאן. במקביל גר' 175 מ"מ וגדוד ה"חביב" חסמו את תנועת כוחות התגבור הסוריים בעומק מצפון.
גדודו של עירא ניצל את "ארגז האש" המקיף שמגן עליו והצליח להתחבר עם כוחותנו.
                                    
                                  


ספרים/גליונות:
שם מספר
קרב סולטאן יעקב 625 חיפוש

סוג
ע"י
תאריך
משקל

האתר פותח בטכנולוגיית BuildaGate ע"י חברת IP-DOT